על הקשר שלי לאמנות אקולוגית
המונח אמנות אקולוגית הופיע לראשונה בשנת 1968. ניתן להגדיר אמנות זו כתהליך יצירתי הלוקח בחשבון את הניגוד בין הטבע לתרבות האנושית. זו אמנות ששואפת לרפא את מערכות היחסים בין האדם לטבע.
לאורך ההיסטוריה של האמנות, תמיד שימש הטבע מקור השראה לאמנים, הן כמקור לחיקוי והן כנקודת מוצא אסתטית ורעיונית. ביפן, לדוגמה, התרבות האסתטית כוללת בתוכה הרבה מאוד הקשבה לטבע, ויצירות אמנות כמו גני-אבנים (גני זן) מסודרים בצורות מיוחדות.
בשנות השישים של המאה העשרים, החלו אמנים שונים במערב לעסוק בניגודים שנוצרו לאורך ההיסטוריה בין הטבע לתרבות האדם. העיסוק והחשיבה על בעיות אלה, והמודעות הגוברת לנושאי איכות-סביבה, הביאו להתפתחות גישות אמנותיות חדשות. בשנות השבעים, הפכה האמנות האקולוגית לתנועה בינלאומית. נושאיה ומטרותיה הם הרמוניה בין אדם, תרבות וטבע, והיא שואפת לעשות שימוש חדש בחומרים טבעיים וממוחזרים. היצירות מדגישות את יפי הטבע, אך גם את פגיעותו ואת הצורך לשמור עליו.
קהילת האמנים האקולוגים-סביבתיים מציבה לעצמה מטרות שונות, שהחשובות מביניהן:
1. לפרש את הטבע ואת תהליכיו, ולהגדיר הבעיות איתן צריך להתמודד האדם.
2. לעסוק בכוחות ובחומרים סביבתיים – ליצור אמנות המושפעת ממים, מרוח, מברקים ואפילו מרעידות אדמה, או משתמשת בהם.
3. לבחון מחדש את יחסי האדם והטבע ולהציע דרכים חדשות לקיום משותף.
4. לעסוק בשחזור ושיקום נזקים, בדרך כלל בדרכים אסתטיות.
מבין האמנים המפורסמים בקהילה זו ראוי להזכיר את:
Robert Smithson האמן האמריקאי רוברט סמית'סון שיצר ביוטה בשנות השבעים, את היצירה "מזח ספירלי" בסולט לייק סיטי.
Christo Javacheff כריסטו יאוואצ'ף שעטף חופי-ים ואיים שלמים בחומרים ידידותיים לסביבה, ובכך הפך אותם לאטרקציה והפנה את תשומת-לב העולם לתהליכים הטבעיים המתרחשים בעולמנו.
Alan Sonfist האמן האמריקאי אלן סונפיסט יצר בשנות השבעים יצירות החושפות את התהליכים הטבעיים המתקיימים לאורך זמן, כגון מושבות נמלים ותעלות ארנבים, ובשנות השמונים יצר ליתוגרפיות של אדמה ותהליכים הקשורים בקרקע.
Hans Haacke האמן הגרמני-אמריקאי הנס האק, יצר "מערכות בזמן אמת", בהן הוא שילב חומרים, סגנונות ומילים הלקוחים מניסיון היום-יום ומהטבע. עבודותיו נושאות אופי ביקורתי, ומעבירות מסר אנטי-ממסדי ואנטי-תעשייתי.
יצחק דנציגר האמן הישראלי הידוע, החל לעסוק באמנות אקולוגית בשלבים המאוחרים יותר של יצירתו. ב-1971 השתתף דנציגר בתערוכת "מושג+אינפורמציה" במוזיאון ישראל, ושם יצר "נוף תלוי" - יחידה אקולוגית התלויה על גבי משטח מרחף באוויר. לצידה הוקרנה סדרת שקופיות שהציגה את הרס הנוף בידי האדם - סלילת כבישים, יצירת מחצבות והקמת מפעלים. כהמשך לפרויקט זה יזם דנציגר בתחילת שנות השבעים שיקום ניסיוני של שלוש מחצבות נטושות של מפעלי "נשר" על הר הכרמל.
Andy Goldsworthy האמן הבריטי אנדי גולדסוותרי, הוא אחד האמנים הסביבתיים הנערצים עלי. גולדסוורתי נולד באנגליה בשנת 1956 ועוסק בעיקר בפיסול סביבתי ובצילום. כיום הוא חי ועובד בסקוטלנד.
אני אוהבת את השימוש היפה והחכם שהוא עושה בחומרי טבע, ואת האופי המתכלה של עבודותיו. בצעירותו עבד האמן בחוות חקלאיות, והוא נוהג להשוות את עבודת היצירה האמנותית שלו עם עבודת החקלאי. הוא אומר: "חלק גדול מעבודתי מזכיר איסוף תפוחי אדמה. עליך להיכנס לקצב העבודה" . התיעוד הצילומי של עבודותיו תופס מקום נכבד ביצירה, מכיוון שהעבודות עוברות מעין מחזור חיים: העבודה נוצרת, גדלה ונהרסת עם הזמן.
החומרים בהם משתמש האמן כוללים: פרחים צבעוניים, ענפים, עלים בגוונים שונים, בוץ, אצטרובלים, מקלות, אבנים, חלוקי נחל, גלידי קרח, ועוד. החומרים בהם הוא משתמש הם טבעיים וצורתם אינה ניתנת לשינוי ברך כלל.
מעת לעת יוצר גולדסוורתי גם פסלים מוזמנים, שאופיים קבוע ולא מתכלה. לדוגמה: הוא התבקש ליצור עבודת אמנות לחצר הכניסה למוזיאון האמנות דה-יונג בעיר סן-פרנסיסקו שבקליפורניה. שם העבודה: ."Drawn Stone" היא מתייחסת לרעידות האדמה הרבות באזור סן-פרנסיסקו. העבודה מורכבת מסדק עמוק וגדול במדרכה, שמתפצל לסדקים קטנים יותר, ובהמשך - לאבנים קטנות יותר שמשמשות גם כספסלים.
בחלק מעבודות הקרמיקה שלי, אני מוצאת את עצמי קרובה לעבודותיהם של האמנים האקולוגיים. אני אוהבת לחקות בעבודתי צורות טבעיות כמו אצטרובלים, עלים, אבנים, פירות, ירקות ועוד. לעיתים אני משלבת בתוך החומר פיסות עלים, זרעים וענפים שיוצרים טקסטורה מעניינת בכלי לאחר שהם נשרפים בתנור.
חלק מעבודותיי מפוזרות בגינת ביתי כחיקוי או כתחליף לחומרים טבעיים. לאחרונה ניסיתי ליצור כלי קרמיקה על בסיס עבודת עלים של האמן גולדסוורתי.
לצפיה בעבודות נבחרות