הכיוון - הדברה ביולוגית
חיסול מזיקים חקלאיים הוא אחד התחומים החשובים ביותר בענף החקלאות. כבר בימי הפרעונים ואף מוקדם מכך, חיפשו בני האדם שעסקו בגידולים דרכים לסלק את המזיקים שפלשו לשדות שלהם. מאז ועד היום הנושא עבר גלגולים אינספור ונראה שהמגמה השולטת היום בעולם מדברת על מעבר לדרכים יצירתיות ביותר לטיפול במזיקים, שיטות ביולוגיות.
זבוב הפירות העקר
כדי להסביר פחות או יותר את המושג הדברה ביולוגית, נשתמש בדוגמא של זבוב הפירות העקר. בשיטה מיוחדת שנועדה לשים קץ להטרדות חוזרות ונשנות של זבוב הפירות חקלאים רבים משחררים לאוויר כמות גדולה של זבובי פירות עקרים. מאחר והיצור הזה מזדווג רק פעם אחת במהלך חייו, הנקבות יכולות סטטיסטית להזדווג עם זכר עקר וכך השושלת לא תמשיך.
באמצעות שיטה זו לא נגרם נזק לסביבה או לאדם, לא נעשה שימוש בחומרים רעילים וזוהי המהות של פיתוח שיטות ביולוגיות להתמודדות עם מזיקים לא רצויים.
חד גדיא חד גדיא
אחת הדרכים להתמודד עם איום על המטע שלנו היא להביא זן של חיות שניזון מהן שאנחנו מעוניינים להכחיד (לפחות בשטח שלנו). הצרה היא שהמין שייבאנו לאזור יכול, מבלי שנתכוון לכך, לשגשג בעצמו ולהפוך למטרד לא קטן. תופעה זו מתרחשת בעיקר במידה והמין שהשתמשנו בו הוא לא מקומי.
לעתים נוצרת אינפלציה של פרטים ובמקום להודות לאל הטוב על שנפטרנו מהצרה המקורית, אנחנו מתגעגעים אליה. במקרה כזה ניתן להביא מין חדש שיחסל את המטרד החדש אבל הכל יכול לחזור על עצמו, לכן בלית ברירה, במקרה כזה משתמשים לעתים קרובות בחומרים כימיים.
תומכים ומתנגדים
הדברה ביולוגית היא ככל הנראה הדור הבא של התחום, אך למרות זאת יש לה לא מעט מתנגדים. בניגוד לתחום הכימי - בו פשוט ניתן לפזר מעל מטעים כמויות גדולות של רעל ובכך לסיים את העניין, בתחום הנידון במאמר זה יש לעתים צורך בקצת ולעתים בהרבה יותר סבלנות.
כמו כן פעמים רבות רכישה של חומר כימי ופיזורו מעבר לזמן המועט שהיא לוקחת, עולה גם הרבה פחות כסף מאשר טיפוח של מין חדש או פיזור פרומונים לדוגמא.