ביקורת: משחק באש – אופרת רוק זוגית – תיאטרון הפרינג' באר שבע – מופע מוזיקלי מהפנט ותוסס
מאת חיים נוי
"משחק באש – אופרת רוק זוגית" בהפקת תיאטרון הפרינג' בבאר שבע הוא מופע מוזיקלי תוסס, קצבי ואפילו מהפנט. התמהיל הייחודי שבו נוטלים חלק שני שחקנים מוכשרים והרכב נגנים משובח שגם משתתפים בפועל בשירה ובמשחק על הבמה, יוצרים סוג של מופע שעשוי להיות בהחלט מופע קאלט והתוצאה היא חוויה מרנינה . רק אם הסאונד היה קצת יותר מוצלח ואם לא היה עולה , לפחות בחלק הראשון, על קולות המשתתפים, הרי שההנאה הייתה מוצלחת יותר. הבכורה בתל אביב התקיימה באולם צוותא.
עוד אחזור אליה, אבל מי שמהווה חלק מהותי בהצלחת המופע היא דווקא זמרת יוצרת, רקדנית ופרפורמרית מדהימה - יפעת נח להב, שמצליחה לרגש ולעורר את הבמה וכל מה שהיא עושה – וגם אם היא לא עושה הרבה בהתחלה – הרי היא מצוינת ונפלאה.
סיפור המסגרת של ההצגה עוסק בגבר כבן 39, בורגני ושמח בחלקו, המתחיל להרגיש 'עקצוצים' בגוף בעיקר בלב. כוח פנימי לא מוכר, גורם לו לשבת לילה אחרי לילה ולכתוב שירים מול המחשב.
השירים מתחרזים, עצובים, מרירים, ולכותב המוכשר אין מושג מאיפה נפלו עליו . אלא שבתוך זמן קצר, השירים מגשימים את עצמם. כמו שעלול להתרחש בבתים רבים ושגרתיים, הוא מואס באשתו, אם ילדיו ועוזב את הבית לטובת בחורה צעירה ופראית .לא עובר זמן רב עד שמגיעה ההבנה כי הוא עשה טעות פטאלית והוא חוזר הביתה. הסוף אינו סוף טוב, דווקא וכפי שנאמר בהצגה- סוף! לא טוב, לא רע
וודאי שאינו סופי.
היוצרים, למרבה התדהמה, הם שניים בעלי אותו שם. המחזאי הוא שי להב עיתונאי ופזמונאי והמלחין והמנהל המוזיקלי הוא שי להב, (מופע הארנבות של דר' קספר).
יואב מיכאלי אחראי לבימוי והוא רקם שילוב מיוחד של מוזיקה, שירה ומשחק , המתמזגים זה בזה והמניבים יצירה ייחודית ומרגשת, קצבית מאוד והייתי אומר – אפילו מהפנטת.
ניסו כאביה מגלם את הגבר הישראלי המצוי . ניסו הוא שחקן כשרוני ביותר. הוא מקצועי ומבדח, יודע לעצב כהלכה את הדמות ואפילו במעמדים המגוחכים שלה – הוא רציני ואפילו מרגש.
צהלה מיכאלי, כאשתו של הגבר, מעניקה את הצביון הביתי ומשחקה מתובל בהומור ובציניות, משחקה משובח וזוהי שחקנית מקצועית ומוצלחת.
שי להב על הקלידים ושירה הוא מר מוזיקה בכל גופו וקולו. הלחנים הם קצביים, קליטים, מעניינים ומענגים.
אריאל פוליאקוב על הגיטרה ויובי חייבי – תופים הם נגנים מצוינים ואפילו נוטלים חלק בהצגה עצמה בצורה מקצועית וראוייה.
יפעת נח להב , כלי הקשה, קולות, תנועה, היא חיית במה מוכשרת מאוד . היא משחקת את הבחורה הפראית בצורה נחשקת, עורגת ותוססת, בצורה מעודנת ומקסימה. יפעת – ששם הבמה שלה הוא ליברה – מצליחה להוות חלק מרכזי מאוד במופע, אפילו כשבראשית ההצגה קולה הוא כרקע לשירה ולמוזיקה. בפעמים האחרות כשניתן לה להפגין את קולה הוא מוכיחה שהיא זמרת פופ ורוק מעולה , רקדנית מצוינת וכאמור – פרפורמרית.
התפאורה של אבי שכוי היא ראויה ויפה ועיצוב התלבושות של עוזי עמרני הוא מוצלח ובמיוחד של יפעת ושל צהלה.
המופע משופע בסצנות שבוימו ביד מוצלחת מאוד של יואב מיכאלי והזכורות ביותר הן תמונת בית המשפט וקטע השירותים.
"משחק באש – אופרת רוק זוגית" הוא מופע מוזיקלי שונה , אך בהחלט מהנה , תוסס וקצבי ואם רק היו נותנים ליפעת גם לשיר קצת יותר, הרי שההנאה הייתה מושלמת.
הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.