פרט לישראלים שמחפשים לטוס לארצות הברית ולעשות "מכה" של כסף ולחזור כביכול עם כמות כסף שיכלו להרוויח בארץ בכפול מהזמן שהשקיעו, יש לא מעט אנשים (בנות בעיקר אם להיות כנה) שמחפשים לחיות את ארה"ב- החלום האמריקאי, התרבות האמריקאית, רמת החיים, השפה, הנורמות ודפוס ההתנהגויות, אלו, שמחפשות להיות עובדות מן המניין, להרגיש, לגעת, להרוויח סכום זהה ולא יוצא דופן מכל עבודה בארה"ב אחרת, ולחזור עם יומן מסע תרבותי עטוף בסרט- להן הייתי ממליצה בחום ללכת להיות אומנות לילדים במשפחות יהודיות-אמריקאיות- "אופר".
מה תפקידה ולמה הישראלית כל כך נחוצה למשפחה?!
הרי יש מליון צעירות אומנות בכל רחבי ארה"ב. ובכן.. נתחיל בתפקיד האופר- קודם כל היא נמצאת וחיה בבית המשפחה (המבוססת בד"כ או יותר נכון תמיד), מקבלת חדר משלה, תנאי מחייה על חשבון המשפחה, וכמובן מקום לא מבוטל בחיק המשפחה. משפחות אלו כמובן בעלות ילדים ותפקידה של האופר הוא להעביר את זמנה רוב היום עם ילדי המשפחה, זה כולל- השכמה, ארגון לבית הספר/ לגן, ארוחת בוקר, הסעה לבית הספר/לגן והחזרתם, ארוחת צהריים, שיעורי בית, פנאי תרבות ותעסוקה עם הילדים עד שילכו לישון. זמנה הפנוי הוא זמן שהות הילדים בבית הספר (לא מעט זמן בכלל), הערבים, הלילות וסופי השבוע בהם נמצאים ההורים הקרייריסטים בביתם ומבלים כמשפחה עם ילדיהם. מה שנקרא- בייביסיטר במשרה מלאה. (פה חשוב לציין שאהבת ילדים והשהות במחיצתם היא קריטריון מס' 1 ברשימת הקריטריונים הדרושים לסוג כזה של עבודה בארה"ב
למה דווקא ישראלית?
אז כמו שציינתי קודם לכן, מדובר לרוב בהורים קרייריסטים שאופר היא דבר מאוד נחוץ בביתם, אבל מדובר במשפחות יהודיות גם כן, כאלה שירצו שילדיהם ידעו את השפה, יתחברו ליהודים אחרים, את התרבות, ופה יש סוג של תפקיד שליחות לישראלית שנוסעת לעבוד כאופר, לימוד השפה העברית, השתדלות בכל אופן, חיי מסורת בסיסיים לילדים, ונורמות יהודיות בעולם שחייבות להתבצע בכל בית יהודי. זו הסיבה שהמשפחות הנ"ל יחפשו את האופר הישראלית דווקא.מסיפורים נפוצים, וחוות דעת של אנשים, זה ידוע כי כל ישראלית שטסה ל עבודה בארה"ב לעבוד כאופר חוזרת עם 2 דברים בעיקר- חוויה מדהימה, ומשפחה נוספת לפרוטוקול. בנוגע לכסף יש ספק. אבל זה לא מבטל את העובדה שהחוויה הזו היא יוצאת דופן ושל פעם בחיים, לחיות את החיים האמריקאים, בנוסח היהודי, לבלות במחיצת משפחה שהיא הופכת להיות שלך, ובמחיצת ישראליות נוספות שנשלחו מאותו הסיבות וגרות דלת מול דלת או חצר ליד חצר. הדעה הרווחת היא- שזה שווה כל רגע.