אז ככה, אני התגלגתי בהרבה מקומות, התחלתי באירופה, המשכתי בניו זילנד וסיימתי בסוף במלבורן.
לכל מקום יש את הקסם שלו, אבל אין, אין על העיר הזאת, עיר הפלאים - מלבורן.
האמת אני התחלתי בתור סלזמן של מוצרי ים המלח באירלנד, בערך ביום השני הבנתי שהעבודה הזאת לא בשבילי, אני לא מהאנשים שמורחים קרמים ומדברים על קוסמטיקה ועל קמטים ודברים כאלה, למרות שמכרתי אפילו ביום הראשון הרגשתי שאני ממש ממש לא צריך להיות שם. דיברתי עם כמה חבר'ה שעשו ציורי שמן בניו זילנד והחלטתי להצטרף אליהם. החוויה שלי מניו זילנד לא הייתה קלה, בואו נגיד שזה התחיל ביום בהיר, אני מסתובב עם תיקיית הציורים שלי בדרך להיכנס לעוד בית בתקווה למכור, ואז ניידת עוצרת אותי, הם חשבו שאני מגיע לשדוד את המקום, מפה לשם הגעתי לחקירה וגם לילה בתא מעצר. לא נעים. אבל הכי לא נעים זה כשאני חוזר לדירה שלי גיליתי שלקחו לי הכל - כסף, דרכון, לפטופ ועוד דברים יקרי ערך. הרגשתי באותו יום את ההרגשה הכי חסרת אונים והכי מבאסת שהייתה לי בחיים. האמת שמי שעזר לי להגיע למלבורן היו הבעלים של החברה, שממש התחברתי אליהם, אמרתי להם שאני לא רוצה לחזור לארץ אני לא מוותר לעצמי, אבל להמשיך שם עם הוייב והקארמה הזאת לא בא בחשבון.
אז מלבורן? יאללה למלבורן. התחלה חדשה, מוצר אחר, אני אחר.
הגעתי ל עבודה באוסטרליה במלבורן ממש חודש וחצי לפני הכריסמס ועבדתי שם בעגלות של צעצועים! עכשיו זה כבר יותר מתאים לי, מכרנו צעצוע לילדים של אוטו קטן שיכול בעצם לנסוע אם מזיזים את ההגה שלו, גימיק חמוד האוסטרלים נדלקו עליו רצח והכריסמס הזה מימן לי הרבה.
אז למה התאהבתי במלבורן? כמה סיבות..
וואו.. רק בלחשוב על המקום הזה יש לי צמרמורת, עזבו את זה שזה מקום מדהים ביופיו, אפשר להרגיש שם השפעה אירופאית עצומה, בניה אירופאית, דרכים רחובות, חשמלית גם, זה ממש מגניב, מקום מושלם ל עבודה באוסטרליה .
אבל אין על האווירה המדהימה במקום הזה, אתה מרגיש כאילו כולם שם חברים שלך, כולם מסתובבים מחוייכים מהנהנים לך לשלום ברחוב גם אם אתה לא מכיר אותם, אתה שומע צחוק, מוזיקה, ציפורים מצייצות (ואני לא מגזים!) באופן תמידי. בכל פינה תראה איזה פאב שכונתי והרמת כוסית "צ'ירס מייט" ואין אנשים שם פשוט מבסוטים.
יכול להיות שזה קשור לאיכות חיים המטורפת של האוסטרלים האלה, מרוויחים כסף טוב, עובדים שעות נוחות - מ9:00 עד 17:30, כשנגמר יום העבודה כולם הולכים ישר לבר יושבים עם חברים, צוחקים, שותים, שותים.. זה יום טיפוסי בחיי האוסטרלים.
ואני אהבתי למכור להם!
ידעתי שאני סלזמן עוד לפני שטסתי, אבל ממש חשוב למכור מוצר שאתה מתחבר אליו, אני הבנתי בדרך הקשה שמוצרי קוסמטיקה וציורי שמן זה לא בשבילי. אני בנאדם שתמיד צריך להיות בתזוזה, אנרגיות בשמים, צחוקים, בלי דיסטנס ופלצניות. תנו לי לרוץ, לצחוק עם ילדים, לפלרטט עם אמהות. מוצרים כייפים כאלה הם מוצרים מדהימים, רק שבדר"כ הם מוצרים עונתיים שהולכים ממש רק בתקופת הכריסמס, בכל זאת זה מוצר יחסית זול, צריך למכור הרבה בשביל להרוויח כמו שצריך.
אז עכשיו אני כבר בדירה שלי במרכז ת"א, תודה לך מלבורן ותודה לכם האוסטרלים שמימנתם לי שכ"ד של דירה בת"א.
הסיפור שלי התחיל קצת סיפור מהבלהות, אבל ידעתי שאני לא מתכוון לוותר לעצמי ואני לא הולך לחזור בידיים ריקות. אני יודע שאני אחזור עוד למלבורן לעוד הרבה עונות וגם סתם לטייל או אפילו ללמוד. התאהבתי בעיר המקסימה הזאת.
ממליץ בחום לב רק להגיע, לטייל, או לעבוד במלבורן ואם אתם בקטע של לחסוך אז יש לא מעט עבודה באוסטרליה עבורכם!!!! אולי גם תראו אותי שם, מסתובב לי במרכז או יושב באיזה פאב אוסטרלי מגניב :)