קדחת קרציות בכלבים
קדחת קרציות היא מחלה נפוצה הפוגעת בכלבים בכל רחבי הארץ. המחלה מועברת על ידי הדבקה בטפיל דם או בחיידקים המועברים על ידי קרציות. סוגים שונים של טפילים מביאים לתחלואה ובניהם חיידק ושמו ארליכיה קניס (Ehrlichia canis). חיידק זה מועבר לרוב על ידי קרצית הכלב החומה (Rhipicephalus sanguineus) שהיא הקרצית הנפוצה ביותר על כלבים בארץ.
כיצד מתרחשת הדבקה של כלבים בקדחת קרציות?
מספיקה נוכחות של קרצית אחת בכדי להביא להדבקת כלב בקדחת קרציות! לאחר שקרצית נדבקת בארליכיה בזמן מציצת דם מכלב חולה, היא נושאת את הטפיל בבלוטות הרוק שלהן. כאשר אותה קרצית תעבור לכלב אחר - היא תעביר את הטפיל אל מחזור הדם של הכלב. קיימת אפשרות להעברת המחלה גם על ידי שימוש בעירוי דם נגוע בטפיל אך הדבר פחות נפוץ.
מהם סימני המחלה?
הדבר תלוי מאוד בשלב הקליני של המחלה. ישנם 3 שלבים אופייניים וכל שלב מתאפיין בסימנים שונים. לא בכל מקרה קדחת קרציות תאובחן בשלב מוקדם ולכן יש להבין את מהלך התקדמות המחלה.
שלב אקוטי: זהו השלב הראשון של המחלה. סימנים ראשונים יופיעו כ-1-3 שבועות לאחר עקיצה של קרצית והם עשויים להמשך כ-1-4 שבועות. בשלב זה הטפיל מתרבה בתוך תאי הדם הלבנים ומביא לתגובה חיסונית הפוגעת בטסיות הדם.
שלב זה מאופיין במספר סימני מחלה אפשריים ובניהם: חולשה, דיכאון, אדישות, ירידת תאבון, חום, נפיחות קשרי לימפה שונים בגוף, שטפי דם ודימומים ממקומות שונים (לדוגמא, דימום מהאף). שלב זה חולף לעיתים במהירות ובמהלכו הכלב לרוב מתפקד באופן סביר ויתכן ובעלי הכלב לא ישימו לב לעובדה שהוא היה חולה.
שלב תת-קליני: במקרה ומערכת החיסון כשלה בהתמודדות עם הטפיל בשלב האקוטי המחלה תעבור לשלב זה אשר נחשב למצב "חבוי" יחסית. במהלך שלב זה הכלב נראה בריא יחסית או עם סימני מחלה קלים ושלב זה יכול להימשך עד שנים.
שלב כרוני: זהו השלב החמור ביותר של המחלה ומאופיין לרוב בפגיעה במח העצם הבאה לידי ביטוי בירידת מספרם של כל תאי הדם. שלב זה מאופיין בחולשה חמורה, אובדן משקל, סימני אנמיה (ריריות חיוורות ועוד), הגדלה מפושטת של קשרי לימפה, חום, שטפי דם ודימומים. במקרים נדירים יותר קיימות דלקות עיניים, בצקות, סימנים עיצביים ועוד.
בשלב הכרוני של קדחת קרציות התגובה לטיפול מוגבלת מאוד וקיימים סיבוכים רבים בשל כרוניות התהליך והפגיעה בתאי הדם.
כיצד מאבחנים נגיעות בקדחת קרציות?
תהליך האבחון מתחיל תמיד בבדיקה גופנית של וטרינר. כשעולה חשד בהתאם לעבר רפואי, סימנים קליניים וממצאי בדיקה גופנית - ישנם מספר אמצעים העומדים לרשות הוטרינר לצורך זיהוי ואבחון סופי של המחלה. בשלב ראשון תבוצע ספירת דם אשר תעזור לוטרינר לזהות מדדים שונים המרמזים על קיומה של המחלה כדוגמת ירידה בכמות טסיות הדם (הירידה בטסיות הדם היא הממצא המעבדתי הנפוץ ביותר המאפיין את כל שלבי המחלה). בנוסף, יתכנו שינויים אופייניים נוספים בספירת תאי הדם הלבנים או האדומים וכן ברמת וסוג חלבוני הדם אשר ניתן לזהות בבדיקות דם. בדיקת הדם הראשונית נעשית במקביל למשטח דם בכדי לאשר את המחסור בטסיות הדם ולפעמים אף לראות את החיידק עצמו במשטח הדם. בדיקות דם אלו הן פשוטות יחסית ויכולות להילקח ולהישלח גם באמצעות שירות וטרינר ביקור בית.
ניתן גם לערוך בדיקת דם זמינה ומהירה לזיהוי נוגדנים לטפיל זה אך החסרון בבדיקה זו היא שגם כלבים אשר נחשפו בעבר לטפיל וכעת לא סובלים מכך – יתקבלו כחיוביים כביכול בבדיקה.
האפשרות הטובה ביותר כאשר החשד לנגיעות במחלה הולך ומתבסס היא לשלוח בדיקת דם למעבדה ייעודית אשר תבדוק את נוכחות הטפיל בדם. החסרון בבדיקה זו הוא שהיא אורכת לרוב מעט יותר זמן ותוצאותיה צפויות להתקבל רק בתוך מספר ימים.
טיפול במחלה:
כאשר מזוהה תחלואה בקדחת קרציות בשלביה הראשוניים ניתן לטפל באמצעות אנטיביוטיקה ספציפית בשם דוקסילין הניתנת לרוב לתקופה של 3 שבועות. במקרים אלו השיפור הקליני הוא לרוב מהיר וההחלמה היא טובה ומלאה. בתקופת הטיפול מומלץ לבצע בדיקת דם חוזרת במטרה לבחון שיפור גם במדדי הדם השונים. במקרים מסוימים הטפיל עלול להתפרץ לאחר תקופה מסוימת וזאת למרות טיפול אנטיביוטי מתאים. במצבי מחלה כרוניים התמונה משתנה והטיפול עשוי לכלול אשפוז עם טיפול בנוזלים ותרופות נוספות בהתאם למצב. בשלב הכרוני של המחלה יעילות הטיפול מוגבלת מאוד וסיכויי ההחלמה נמוכים מאוד.
מניעת המחלה:
הדרך הטובה ביותר להימנע מהדבקה בקדחת קרציות היא...הימנעות מקרציות! בארצנו החמה ישנן קרציות גם בעונת החורף (אם כי פחות ובאזורים מוגבלים יותר) ויש לדאוג להימנע מהם בכל עונות השנה. ניתן להימנע מעליית קרציות על הכלב באמצעות חומרים שונים דוחי קרציות. החומרים באים במוצרים שונים כדוגמת אמפולות או קולרים ומיוצרים על ידי חברות מסחריות שונות. מומלץ מאוד להתייעץ עם הוטרינר שלכם בנוגע לשימוש בחומרים אלו. כמו כן, מומלץ במקביל לטיפול בכלב – לטפל גם בסביבתו ולשמור על אזור מחייתו נקי מקרציות.
על קדחת קרציות, כלבים ובני אדם:
אותו חיידק בשם ארליכיה קניס (הגורם הנפוץ בכלב המביא למחלה) לא עובר לבני אדם. יחד עם זאת, קרצית הכלב החומה שהיא הקרצית הנפוצה ביותר באזורנו מעבירה גורמי מחלה אחרים, כדוגמת ריקציה קונורי, אשר גורמים למחלה מקבילה באדם בשם קדחת הבהרות הים תיכונית. מחלה זו באה לידי ביטוי באדם כמחלת דמויית שפעת המלווה בחום גבוה, חולשה, צמרמורות, כאבי שרירים ועצמות. לאחר 3-5 ימים מהופעת סימנים אלו – עשויים להופיע כתמים אדומים בהירים על גבי העור באזורים שונים בגוף (לרוב באזור הפנים, כפות הרגליים וכפות הידיים). במידה ולא תבוצע אבחנה ראויה בשלב מוקדם של המחלה – מצב החולה עלול הידרדר ולכלול סיבוכים רבים ובהם סיבוכים עצביים, פגיעה בכליות, פגיעה בשריר הלב, דלקת ריאות ועוד ועד כדי מוות. גם במקרה זה בדומה למצב בכלבים – ישנה חשיבות מרובה בזיהוי וטיפול מוקדם ועל כן – במידה ונעקצתם על ידי קרציה מומלץ לפנות בהקדם לרופא שלכם להתייעצות.