554סיפור הפרברים-מוסיקה ליאונרדברנשטיין-ברודווי-האופרה ת"א554
תמונות-האופרהשלא כמקובל, עקב אילוצים של סיור ותאריכים ,האופרה פתחה השנה את העונה מוקדם מהרגיל כבר בחודש ספטמבר כאשר לאחר מכן תיהיההפסקה ארוכה ואז באמצע חודש ינואר תיפתח העונה מחדש עם רפרטואר
אופראי הרגיל שלה.
יפה עשתה מנהלת האופרה חנה מוניץ כאשר חרגהמהשמרנות והפתיחה המוקדמת היתה עם מחזמר, דבר שיגרום ללא ספק לקהל נוסף להצטרףלאוהבי האופרה ולהמשיך ולבקר בה.אמנם יש משהו שונה, משהו לא מקובל בהעלאת מחזמרבמסגרת מינויי האופרה אך בהעדר תיאטרון מוסיקלי מקצועי בארץ זהו בעצם המקום היחידיהמתאים והראוי להציג מחזמר אמריקאי מיובא על רמה.
אם לשפוט לפי הענות הקהל והרמה המקצועית הגבוהה שהיתה בהפקה של "סיפור הפרברים" שפתחה את העונה כעת ,נראה שהשיקולים וההעזה היונכונים ומשתלמים.אין מחזה אהבה מפורסם יותר מאשר רומאו ויוליה מאתשיקספיר שנכתב ב1594 ובאותה מידה אפשר לומר שאין מחזמר מפורסם יותר מסיפור הפרברים שנכתב ב1957.
ראשיתו היה בסיפור האהבה שתומסו גוארדטי כתבב1476 סיפור על מציאות שכמעט קרתה.
לאחר גילגולים רבים ב1562 תורגם נוסח צרפתי לאנגליתושיקספיר השתמש בו לכתיבת המחזה שלו.
המחזה של שיקספיר זכה לגרסאות שונות כמעט בכל שטחיהאמנות ועל פי רעיון של ג'רום רובינס שהיה הבמאי והכוריאוגרף של ההפקה הראשונה,נוצר סיפור הפרברים כמחזמר כשיתוף פעולה בין ליאונרד ברנשטיין-מוסיקה,ארתורלורנץ-תמליל וסטיבן זונדהיים-מילות השירים.הם העתיקו את העלילה לשנות החמישים של המאה העשריםולאמריקה כאשר שני הנאהבים מיצגים את היאנקים -האמריקאים הטהורים לבני העור מצד אחדוהפורטוריקאים-המהגרים כההי העור מצד שני.
עם העלאת המחזמר בתחילה בושינגטון, הוא לא זכה להצלחהגדולה אך כאשר עבר ללונדון שנה לאחר מכן ההצלחה היתה כבירה.אפשר בעצם לומר שפירסומו בא בזכות הסרט שנעשה בעקבותיו. מאז הוא מוצג לסירוגין בעולםכולוהופעתו הראשונה בארץ היתה כהפקה ישראלית בתיאטרוןהבימה ב1996 בתרגומו של אהוד מנור -תרגום בו משתמשמים גם הפעם בכיתוביות.בתקידהראשי אז שיחק אקי אבני. רבים היו החידושים במחזמר זה בהפקתו הראשונהבוושינגטון.
סוף רע-דבר לא מקובל במחזמר,טיפולבמציאות-גזענות,יריבות בין כנופיות רחוב משני מחנות שונים ועוד.
למרות שעברו מההפקה הראשונה מעל ל50 שנה נראה שהמחזמרוהנושאים בהם הוא דן עדיין אקטואליים וביחוד כעת בישראל עם בעית ילדי האתיופיםומעשי האלימות בין בני נער ובכלל.המחזמר דן בהתנגשות בין תרבויות, בקיפוח,בזכות להיותשווה ,להתאהב ולהתחבר חופשי לפי נטיעת הלב ולא לפי מעמד,גזע,מוצא.
הוא מטפל בחיכוך בין שונים ,בין המרגישים מקופחיםונחותים ולבין השווים, ילידי המקום.
המקופחים רוצים להשתלב בחברה האמריקאית אך ממשיכים עםמינהגים וההתנהגות שהביאו מחו"ל.הלבוש נשאר ,ההתנהגות נשארה,צורת הריקוד נשארה.נאמרבמחזמר"טוב לי לחיות באמריקה אך לא כולם באמריקה יודעים שפורטו ריקו כברבאמריקה"...
ההפקה הנוכחית הופקה לפני כשנתיים לציון 50 שנהמההפקה המקורית והבמאי שלה ג'ואי מקנילי ששיחזר גם את הכוריאוגרפיה אומר שלא נעשובה שינויים רבים בהשוואה להפקה המקורית.התפאורה-פול גליס ,שלא היתה לטעמי, שונתה לגמרי ומראהקונסטרוקציה של בתים בשכונת עוני
כאשר ברקע מוקרנות תמונות בשחור לבן המראות בניניםורחובות והסצינות השונות מתרחשות במקום הנוצר ע'י הזזת המבנים בתוספת אביזריםנחוצים.
התאורה-פטר הלבסגוט מרשימה ומוסיפה רבות להצלחתההפקה.
המוסיקה שכתב ליאונרד ברנשטיין מורכבת ובהשמעהראשונה(ואין היום רבים ששומעים אותה לראשונה) נשמעת קשה, לא קליטה כיוון שיש בהיסודות של מוסיקות שונות כגון דרום אמריקאית,מודרנית,ג'אז,בלוז וכו',דבר העושה אותה מענינת,מקוריתומושכת.התזמורת הורכבה מנגנים מצוות ההפקה המקורי וכןומנגני תזמורת סימפונט רעננה עליה ניצח בבטחון רב וביד רמה ניצוח מעולה דונלדצ'אן.
התלבושות שהיו אופיניים ליאנקים ולפורטוריקאיים היוטובות מאוד והוסיפו גם הן רבות למחזמר בצבעים הרעננים,הבהיריםוהעליזים.הכוריאוגרפיה ששוחזרה כאמור ע"י הבמאי עפ"יהכוריאוגרפיה המקורית של רובינס מצויינת,ומאפינת את התנהגות היאנקיםוהפורטוריקנים.היא מבוססת ומשתמשת בתנועות וצעדים האופייניים לשני המחנות בהתאםלמחנה הרוקד.ביצוע רקדני הלהקה היה מושלם,מעולה מקצועי ומתואםהיטב.
הוא היה קיצבי,מדוייק,רענן מאוד ומרשים. איחור בתזמוןבשניה היה גורם להתנגשות חזיתית רצינית בין שני רקדנים.קרב הסכינים היה נהדר.גםרקדניות הלהקה וביחוד הפורטוריקאיות היה מצויין והבליט את השוני בין רקדן יאנקילפורטוריקאי.כמה הם התפקידים הראשיים במחזמר.
טוני-סקוט זוסמן אותו הספקתי לשמוע ולראות פעמיים ישלו קול נעים,נקי הן בטונים הנמוכים והן בגבוהים.הוא היה חם ,מלא רגש הן בשירה והןבהתנהגות.הרשים אותי הרבה יותר בחזרה הכללית מאשר בגאלה-הבכורה.
אולי זה היה בגלל יום לא כל כך מוצלח או אולי בגללהתרגשות יתר.אם היתי כותב רק על סמך הופעתו בבכורה היתי כותב אחרת.
מריה-אלי אבולדט היתה טובה מאוד .
אניטה -אונייקה פיליפס היתה מעולה ובצדק זכתה למחיאותהכפיים הסוערות בשתי ההופעות .
ברנרדו -עמנואל דה חסוס סילבה ו ריף-מייקליבלונסקי,דוק-סטיב בריידי,שרנק-אנתוני פטליס,קרופקה-כריס ון פליט והאנד -סטיוארטדאולינג היו גם טובים מאוד.זהו מחזמר עשוי היטב,המראה את המציאות שהיתה קימת אזושלצערנו אקטואלית גם היום.זהו מחזמר מלא תשוקה,מלא אהבה."זאת האהבה והיא כל מהשיש" כדברי התמלילן.
האהבה אינה מתחשבת בצבע עור,מוצא ,דת והיא מעל הכל.היא תמיד תנצח אך כאן הנצחון הוא טראגי.נצחון וסוף שהםלצערנו המציאות.לראות או לא לראות:אם נשארו עדיין כרטיסים ללכתומהר.שלמות בביצוע,ריקודים מושכים,מוסיקה נהדרת,שירים יפים,אהבה שהיא חזקה יותרמצבע עור וקשרי משפחה.נכתב על ידי elybikoret-אלי ליאון , 4/9/2009 10:05