אנשים רבים שואלים אותי מהו בעצם אותו תקשור ומהי התחושה המתקבלת בעת תקשור עם מדריכים.
למען האמת כל אחד או אחת חווים את התקשור בצורה הייחודית להם, אך תחושה כללית משותפת לכולם- תחושה שונה, מיוחדת, יש שיאמרו מוזרה. תחושה שמשהו נמצא כאן ולא נמצא, חשים בנוכחות שלא ניתן לתפוש אותה בהבנה.
עבורי, התקשור בתחילה לא הגיע כתקשור חד אלא התקבל כ"תחושות" ו"אינטואיציות". הייתי בחורה מאוד שכלתנית וספקנית ולא הבנתי שמדובר במשהו רוחני. אהבתי לייעץ וחשתי שיש לי הבנות בהירות לתת, וייחסתי אותן לשכל. לא הבנתי אז שהדרך המדויק בה ניתחתי את העובר עליהם הגיעה מהשראה רוחנית ומנשמה מקשיבה לנשמה. בתמימות של גיל נעורים הנחתי שמדובר בשכל בריא ופיקח.
נקודת המפנה הייתה בגיל 17 כאשר גיליתי שאני יודעת "לקרוא" בכתב יד. אז הנחתי שמדובר בגרפולוגיה אינטואיטיבית. כיום אני יודעת ומבינה שהיה זה טרום תקשור, הנשמה שלי התחברה לאנרגיות של הכותב ופשוט דיברה, העבירה מסרים.
רק לאחר מספר שנים, בהיותי סטודנטית צעירה לפסיכולוגיה התקשור קיבל צורה.
היה זה ביום קיץ חם בעיצומן של בחינות בסוף סמסטר. באחת ההפסקות שנטלתי מהקלסרים עבי הכרס שמולי התיישבה מולי אמי עם כתב יד טרי וביקשה כי אבדוק את הכתב ואראה אם יש משהו מעניין. מתוך הרגל אחזתי בפתק וחיכיתי למילים שתצאנה.
אך לפתע ארע משהו מוזר. תחושת צריבה שורפת עלתה בעיניי עד שנעצמו כליל והחלו לדמוע. המתנתי לתחושת הצריבה שתעבור ולפתע חשתי שקט מכסה על הכול ודיבור. מישהו דיבר אליי ואמר לי בקול הנעים ביותר ששמעתי מעודי: "את לא תצטרכי את הפתקים האלו יותר, אנחנו נדריך אותך מעכשיו." כך נכנס לחיי מיכאל, המדריך הראשון והאהוב שלי.
בעודי עצומת עיניים ומבולבלת פי נפתח ומסרים מהירים ושוטפים החלו לזרום מתוכו, מסרים עמוקים ונכונים, בעוצמה חזקה כל כך ממה שהורגלתי עד עתה. אני זוכרת שכשסוף סוף פקחתי את עיניי מצאתי את אימי יושבת דוממת ומופתעת, שואלת אותי מה זה היה ומהיכן כל המידע שמסרתי לה כעת. אז לא ידעתי לענות לה, אך כיום ברוך השם זכיתי ללמוד רבות על העולם הרוחני המדהים והיקר המלווה אותנו כל העת ולא תמיד אנו מודעים לכך. כמה הגנות יש סביבנו ועלינו, כמה מופקים אנחנו באור, בחום ובשמחה.
מאז אותה חוויה מיוחד ועד היום אני עוסקת תמידית במה שאני מכנה "ליטוש פנימי". שכן אין זה מספיק לקבל את מתנת התקשור, ברגע שאדם מתחיל לתקשר הוא הופך להיות כלי, צינור דרכו המדריכים שלו מעבירים לו מסרים. הצינור הפנימי שלנו חייב להיות מלוטש עוד ועוד, עלינו תמיד לנקות את עצמנו מרעלים פנימיים וחיצוניים, ממחשבות לא טובות,מפחדים ומאגו שלא במקום. עבודה על המידות חיונית ביותר להתחברות אל מקורות של קדושה ואור.
חיבור אל מדריכי אור אינו דבר של מה בכך. הטוב הפנימי מושך את הטוב החיצוני. אי אפשר לו לאדם לשרות בעצבות, דכדוך או כעס ולקבל מסרים של אמת וקדושה.
כעבור כמה זמן בישר לי מדריכי כי תמה תקופה וכעת אני מוכנה ובשלה לקבל את המדריך אליו יועדתי- אבא. התקשור הפך מסמוי (כאשר אני שומעת את המדריך ומעבירה את המסרים שלו החוצה בקולי שלי) אל תקשור גלוי, ובו אבא מתקשר דרכי בקול שלו ובדיבורו הנעים והייחודי.
עבורי התקשור הוא מתנה נפלאה שקיבלתי, ואני מודה עליו לבוראי בכל יום. עם המתנה הזו באה אחריות רבה, ואני תקווה להרבות דרכה טוב ואור בעולם.