השנה שאחרי... שנה לאסון הכרמל/ שלומי טורקיה
בדיוק שנה עברה מאז אותו בוקר א' של חנוכה, היום התחיל בשמועות על שריפה גדולה בכרמל ועל אוטובוס שעלה באש, אט אט התגלו מימדי האסון, השריפה שהשתוללה במשך 4 ימים גבתה את חייהם של 44 איש משירות בתי סוהר, כבאים ומתנדבים, שוטרים ונהג האוטובוס וכילתה 25,000 דונם של חורש טבעי-בהם מיליוני עצים וחיות בר רבות, 17,000 אזרחים פונו מבתיהם.
אין ספק, זה אסון השריפה הגדול ביותר שידעה ישראל.
האם ישתקם ההר? האם יחזור להיות ההר הירוק כל ימות השנה?
מחקרים מוכיחים כי לאורך ההיסטוריה האנושית שריפות היו ויהיו חלק מהמערכת האקולוגית של אדם וטבע, שריפות ענק נגרמות בממוצע כל כ- 5 שנים, זו האחרונה חקוקה בזיכרוננו בשל המחיר הכבד בחיי אדם שגבתה, את חיי הנספים לא ניתן להשיב ואנדרטה המוקמת בימים אלה בכביש בית אורן תספר את סיפורם ותנציח את זכרם, אך הטבע מתנהג אחרת ואין חזק ממנו, החורש הים תיכוני פיתח עמידות לשריפות ואפילו צמחים שפיתחו תלות בשריפות, כזה הוא האורן שזרעיו נובטים כפטריות לאחר הגשם, אבל הוא לאחר שריפה. היום, שנה אחרי, לאחר הגשמים הראשונים של חורף 2011 , ההר מתחיל לקבל שוב את צבעו הירוק, אלפי נבטי אורן מבצבצים מאדמה, עלי אלת המסטיק צצים מחדש מתוך ענפים וגבעולים מפויחים, הגשמים סחפו איתם את הפיח השחור, שלל כרכומים, סיתווניות ורקפות מתחילות לפרוח, רבים מן העצים שנשרפו נכרתו ונלקחו מכאן, נדמה כי בעוד מספר שנים לא נזכור כלל את התמונות השחורות של חנוכה 2010, תהליך זה אמנם ארוך ודורש גם התערבות רבה של קק"ל ורשות הטבע והגנים בדילול האורנים, נטיעת עצים לשמירה על מגוון החורש, יצירת אזורי חיץ, השבת בעלי חיים, רעייה של צאן לייצוב החורש וטיפול באלפי עצים שרופים , הדרך ארוכה אך אופטימית.
ברוח זו נצא לסיור בבקעת אלון אחד ממוקדי האש.
את המסלול נתחיל מצומת דמון, המסלול מסומן בצבעי לבן, כחול, לבן, בתחילת המסלול חניון ובו שולחנות קק"ל, שירותים אבל העיקר - תצפית יפיפייה אל בקעת אלון- יעדנו בטיול, מהתצפית כבר נוכל לחוש את עוצמת השריפה, גזעי אורן ירושלים ענקיים שחורים ומפויחים, חסרי עלים עומדים וממתינים לכריתתם כאנדרטה המספרת את גודל האסון, עצים כאלה נראה לאורך הדרך, אך אם נסתכל גם על הארץ נראה את נבטי האורנים, פריחה של כרכומים, עלי רקפות שממתינות לעוד מנה של גשם כדי לפרוח, שיחי הלוטם ואלות המסטיק הירוקים.
מהתצפית נמשיך בשביל המסומן אל בקעת אלון, בדרך אלונים רבים שלא נפגעו כלל בשריפה המשתוללת סביבם-הפלא ופלא, לאחר כשעה נגיע לנחל אורן וצבע המסלול מתחלף ללבן, ירוק, לבן, לאחר ימי גשם, הגבים שבנחל מלאים במים, לאחר כחצי שעה נוספת אנו מגיעים לעין אלון-מעיין שכבה הנובע רק בימי החורף, מסביב למעיין חיים דו חיים כדוגמת סלמנדרות, אל המעיין מגיעות חיות הבר להרוות את צימאונן ורועים עם עדריהם, לאחר מרחק קצר נפגוש קשת בנויה שהיא שריד לטחנת קמח שהופעלה בעבר מכוח המים, מכאן נפנה ימינה, נפגוש בעץ חרוב ענק וירוק, לפני העלייה כדאי לנוח בצילו, נעלה בעלייה מעט תלולה אך קצרה אל מחצבות קדומים, האתר הוא מחצבה עתיקה, במקום צוק המשמש לגלישה (סנפלינג) ולתצפית נפלאה, מערות קבורה עתיקות ושרידים של בית בד. מכאן עוד עלייה דרך ההר אל האנדרטה הזמנית שהוקמה לחללי האסון ומשם הלאה בשביל הלבן, שחור לבן לפתחו של קיבוץ בית אורן המשתקם.
אורך המסלול כ-4 ק"מ, מתאים למשפחות, המסלול אינו מעגלי.
נקודת התחלה-צומת דמון (לכיוון עוספייה). נקודת סיום בכניסה לקיבוץ בית אורן.
טיול ירוק ואופטימי לצד אסון כבד....
שלומי טורקיה – מדריך טיולים ובעלים של "אל הטבע-טיולים אירועים וימי גיבוש" www.elateva.co.il