לאורך ההיסטוריה, היהלומים הקסימו את דמיונם של האנשים. הם נמכרו או נרכשו במחירים מפליאים, הולידו אגדות ומיתוסים ששורדים עד היום ועברו בירושה מדור אחד למשנהו היו סמל של סיפורי מתח ודרמה רבים , סיפורי אהבה וסיפורי אגדה על תכשיטים שעיטרו כלי נשק הקדשו ספרים, שירים, ציורים, היו שקיללו ולהפך העריצו אותם.
היהלומים היו ונשארו הסמל החזק ביותר והמשפיעה ביותר בתרבויות רבות. ללא קשר של זמן ,ולא מעט אנשים טיפחו את החלום להסיג את החלום המושלם.
השם "יהלום" (diamant) באה מהמילה היוונית "adams" שאומר שהחומר לא חדיר,בלתי מנוצח, החומר החזק הזה בעל קשיחות ,הפך לאגדה.
היהלום נחשב בתחילה למתנת האלים ,היה סמל של שגשוג ועושר,כוח וגם הגנה מפני קסמים מרושעים או אבן של מלכים וקיסרים.
אנו מוצאים אותו מוזכר מאז ימי קדם בהודו,אירופה,יפן,באמריקה ,באפריקה,כמעט בכל מקום לדברי החוקרים האזכור הראשון של הפנינה זהו כתב היד בסנסקריט,"arthsastra", משנת 185-322 לפני הספירה,רבים ראו בהם מיתוס כי כאשר היהלומים היו נדירים מאוד ,כמה יכלו להתפאר באבן כזאת ?,היה מיתוס של קסם כישוף שלא ניתן למצוא בכל מקום.
סוחרים היו מוכנים לתת המון עבור יהלום והמלכים עוד יותר.
לראשונה שהוזכר היהלום היה במאה הראשונה לספירה ,היוונים העתיקים והרומאים תיארו אותם כדמעות או מתנת האלים.או אפילו כשברי כוכבים נופלים ,משוררים ופילוסופים סיפרו עליהם ,למרות שרבים לא ראו אותם אף פעם.
אפלטון החשיב אותם ליצורים חיים ,דיירים של רוחות השמים,בעוד אחרים סברו שהם נמשכו על החיצים של קופידון ,כך ששום דבר לא יכול לעמוד בפני הקסם של האהבה.
כאשר היהלומים החלו להיות נפוצים יותר בקרב העשירים, לא איבדו את הכוח המיסטי המיוחסים להם, הרומאים שיכלו להרשות לעצמם לבשו יהלומים כיון שהאמינו שהם נותנים להם אומץ הדרוש להגן על עצמם ולהלחם. היו כאלה שיחסו להם כוח מיסטי שיגנו עליהם ויהפכו לבלתי מנוצחים דבר שנשאר רק באגדות העבר.
בצד השני של העולם ,בהודו האמינו שיהלומים נוצרים כשברק מכה בסלעים ישנים , הם מצאו יהלומים בפסלים קדושים כשהם תקועים בארובות העיניים.
במיסטיקה היהודית האמינו שהיהלום הנדיר יש לו כוחות מופלאים ,כשופת שלעולם אינו טועה ,כששמו לפני רשע יהלום הוא לא יוכל לעמוד בפני העוצמה המונחת לפניו ,היהלום הכהה פניו כשהיה אשם והבהיר כשהאיש היה תמים.
כאשר הסוחרים החלו להביא יותר יהלומים באיכויות ובגדלים שונים ,החלו הלוחמים להרכיבם על המגן, סחבו פחות נשק בידיעה שהאלים יגנו עליהם להביס את אויביהם כי מי יעז לתקוף לוחם שיהלום מורכב על המגן ונשמר על ידי האלים .
אויבים חששו שכך יעוררו את זעמם ויכו בהם מכה ניצחת.
מאוחר יותר הפכו היהלומים לחוק שרק למלכים מותר לענוד אותם,לואי התשיעי (1214-1270) מלך צרפת ,קבע שיהלומים נועדו רק למלכים כסמל לאומץ וכוח בלתי מנוצחים , מי שרכש יהלום היה חייב למכור אותו למלך , החוק לא ציין באיזה מחיר!
האיסור נשאר בתוקף ברוב המדינות באירופה, עד המאה הארבע עשרה.
תכשיטנים וסוחרים נאבקו בניהם כדי ליצור ולמכור יצירות אומנות אמיתיות שראויות לאוצר המלכות.
ממאה הארבע עשרה הופיעו יותר ויותר יהלומים המאתרים כתרים ותכשיטים מלכותיים , אך היהלומים הגדולים יותר וחתוכים היטב עברו מדור לדור והפכו ליצירות מופת לדוגמא הקטר הקיסרי של הצרינה קטרינה השנייה ( 1729-1796),שהייתה מעוטרת ב-4936 אבני חן.
בימי הביניים הפכו היהלומים לנפוצים ומבוקשים בקרב האצולה ,תכשיטי היהלומים נמכרו בממון רב.
מעבר לכוחם ויופיים, הם נחשבו בעלי כוחות מאגיים, האלכימאים כתבו על סוד השיקועים והנוסחאות הטבועות בטבעת היהלום בעלי התכשיטים האמינו בכוחות המאגיים שלהם , לדוגמה עם הטבעת הייתה מזהב ומאט שחוקה כששמו אותה על יד שמאל הייתה מגינה על סיוטים משדים, רוחות רפאים ושבכוחה להרגיע חיות פרא. יהלום מרובע בארבעת פינותיו הגן על הבית או על גינת הגן מסופות ברקים ואש ,היהלומים מביאים מזל ,מרפא חולים רק בנגיעה בו.
אבל יש גם צד אפל בטבעות יהלומים רבים. יש סיפורים רבים ומפורסמים.!
במשך הזמן יהלומים חדלו לשמש כקמאות, ורק לעשירים ,אלא הפכו כסמל של אהבה ואיחוד.
בחור שרצה להרשים את חברתו קנה לה טבעת יהלום וביקש את ידה.