במדינות רבות בעולם, ובמיוחד בארצות הברית, נהוגה שיטת ה "פליי דייט" המפורסמת. השיטה עובדת בצורה הבאה: בכל פעם הורים אחרים מנדבים את ביתם עבור קבוצת ילדים, או אפילו רק זוג ילדים, אשר ישתמשו בבית לצורך משחק.
הילדים שוהים בבית למשך מספר שעות מסוים, בהן הם משחקים יחד במשחקי קופסה, משחקי חצר, רואים יחד טלוויזיה, אוכלים, הולכים לבריכה, או כל פעילות משעשעת אחרת כיוצא באלו.
יתרונות ה "פליי דייט" הם רבים: הפליי דייט, יוצר גיבוש חברתי בין ילדים רבים שאחר כך, במרוצת השנים, ימשיכו יחד ללימודים בבתי ספר יסודיים ותיכוניים, הוא מפתח מחשבה אצל הילדים, עוזר לפעילות הגופנית שלהם ועוד ועוד.
בשנים האחרונות, או יותר נכון- מאז המצאת המחשבים הביתיים והאישיים, התפתחה מסורת של ישיבה ממושכת אל מול המחשב, כמו גם אל מול הטלוויזיה. כיום, הילדים מעבירים שעות רבות של צפייה בתכנים במחשב, ובעיקר באינטרנט.
בין שאר התכנים, ישנם גם כאלו שראויים יותר לצפייה מאשר אחרים, ואלו הם המשחקים המותאמים אישית לילדים. כאשר אני מדברת על משחקים כאלו, אני כמובן מתכוונת ל"משחקי דורה", "משחקי בן 10", "משחקי בוב ספוג", ואפילו "משחקי כדורגל", אשר כולם נבנו במטרה אחת- להעביר לילדים שלנו את שעות הצפייה המרובות באינטרנט בכיף ולהעביר לנו את אותן השעות הללו בשקט (בעיקר נפשי) ובידיעה שילדינו אינם נחשפים לתכנים שאינם ראויים.
אז כל שנותר לנו לשאול הוא- האם משחקים אלו יהפכו ל "פליי דייט" של דור העתיד? האם בעוד מספר שנים, יוכלו ילדינו לקבוע פגישה אינטרנטית עם חבריהם לכיתה ויחד להעביר את שעות אחר הצהריים במשחקים משותפים ברחבי הרשת? והאם יהיו לזה את אותם היתרונות שיש לשיטת ה "פליי דייט" הנוכחית? נצטרך לחכות ולראות...