בירקנשטוק
הראשונים לאמץ את המותג בירקנשטוק היו דווקא פלח אוכלוסיה שנאמר עליו כי לא היה חינוכי ונבון. פלח האוכלוסיה היה זה ילדי הפרחים, ההיפים. ב-1966 התעניינה ילדת גרמניה שחיה בארצות הברית בנעלי נוחות. באחד מביקוריה בארץ מולדתה גילתה לראשונה את הסנדלים הבריאותיים לכף הרגל ורצתה למכור אותם בארצות הברית. במסעה לעבר חנויות הנעליים המקומיות נתקלה לרוב בסירוב, היו כאלה שכינו את הנעליים כמזוויעות. לא התייאשה והמשיכה להציע את הנעליים עד שבעלת חנות למוצרי מזון בריאותי רכשה זוגות אחדים. לאחר הצלחה מרובה,אותה ילידת גרמניה הקימה חברה להפצה של סנדלי האיכות בירקנשטוק.
בארצות הברית מותגי בירקנשטוק קיבלו תאוצה ונמכרים ביותר מ5,800 מהן 216 חנויות שמוכרות רק את המותג בירקנשטוק.חוץ מהחנויות שמוכרות, ניתן להשיג את המותג גם דרך האינטרנט. למרות שהנעליים לא אופנתיות, המכירות של בירקנשטוק רק עולות.
מי נועל בירקנטוק?
סטודנטים רבים אשר גדלו במשפחות שנעלו את הנעלים האלה מרבים לקנות את הסנדלים. הסטודנטים כביכול מחליפים את ההיפים. הלקוחות הצעירים נוטים דווקא להעדיף את סנדלי בירקנשטוק בצבעים קלאסיים – חום אפרפר, שחור ומוקה. בעוד המבוגרים נוטים להעדיף בצבעים פחות שמרניים – צהוב, ואפור. בעוד המבוגרים יותר נוטים לרכוש צבעים פחות שמרניים. עוד ניתן לומר כי הלקוחות המבוגרים אינם אוהבים את העיצוב של הסנדל וטוענים כי הסנדלים מכוערים אבל נוחים מאוד.
לעומתם, הלקוחות הצעירים אינם מייחסים כלל חשיבות לצורה החיצונית של הנעל. הקהל הצעיר אומר כי יתרונה של הנעל טמון בפשטותה. ישנם כמה דוגמאות שהקהל הצעיר אוהב אבל ישנם שני דגמים פופולאריים אשר נמכרים יותר משאר הדגמים, אריזונה ובוסטון. בירקנשטוק פונה לכל האוכלוסיה וניתן לראות אנשים מכובדים רבים אשר נועלים בירקנשטוק באירועים שונים ומכובדים.