טיפול פסיכולוגי - שחרור טראומה נפשית
טראומה מהי ?
דנית בת החמש בוהה ובוכה מאז שילד בגן נפל מעץ עליו טיפס, נפצע והובהל לבית חולים. היא נצמדת להוריה, לא מוכנה להישאר בגן, לא משחקת עם ילדים אחרים, חולה לעיתים קרובות.
יאיר היה עייף ונרדם על ההגה לשבריר שנייה. הוא פגע באיש מבוגר שחצה בין המכוניות וראה אותו עף לאמצע הכביש. רק בנס נפצע האיש המבוגר פגיעה קלה יחסית. מאז, ממשיך יאיר לראות את האיש השרוע על הכביש מול עיניו בכל רגע של פנאי, בפרט כשהוא מנסה להירדם.
חברו של רועי הלך לפניו בפעולה צבאית ונהרג. רועי הרגיש שהקליע היה מכוון אליו וכי חברו מת במקומו. הוא נכנס להלם, נהיה מאובן, מנותק. האירוע חוזר אליו כל לילה ומציף אותו גם במהלך היום. הוא חסר שקט, עצבני, לא יכול להתרכז.
רעות עברה בדיקה מאד כואבת. הרופא לא הכין אותה לכאב הצפוי, וכשהיא זעקה מכאב אמר לה שזה לא כל כך כואב. מאז היא לא מצליחה התמקד במשימות שלה, שום דבר לא הולך לה, היא מדוכדכת, עייפה, חלשה.
המשותף לכל האנשים האלה הוא שכולם חוו חוויה רגשית מכאיבה. מרגע החוויה נגרם נזק משמעותי ומתמשך לתפקודם הנפשי וליכולתם לחיות את חייהם.
חוויה רגשית המעוררת חוסר אונים ומצוקה באדם וגורמת לו לנזק במצבו הנפשי - נקראת טראומה.
לעתים תִגָרם טראומה גם מאירוע שנחווה על ידי הפרט כקשה והסביבה לא בהכרח תזהה אותו ככזה.
אירוע טראומטי יכול להיות מצב שהאדם חווה אותו ישירות או גם אירוע שהאדם עֵד לו.
אירועים טראומטיים טיפוסיים הם אסון טבע, אלימות, תאונות קשות, מוות, פציעה או מחלה קשה של אנשים קרובים ומצבי דחק הקשורים במלחמה.
טראומה יכולה להיווצר בעקבות אירוע יחיד, סדרת אירועים, או תקופה בחיים הנושאת אופי טראומטי מתמשך.
תגובה פוסט-טראומטית הינה סינדרום המופיע בעקבות חשיפה לאירוע טראומטי. היא מתבטאת בקשיים ובהפרעות בתפקוד האישי, המשפחתי, המקצועי והחברתי. הקשיים עשויים להופיע באחד מהתחומים הללו או בכולם יחד.
לתגובה הפוסט-טראומטית יכולים להיות ביטויים שונים:
יש אנשים שחווים את האירוע הטראומטי בצורה חוזרת ומכאיבה באמצעות מחשבות, דימויים ותחושות, בזמן העֵרוּת ובחלומות.
תתכן תגובת מצוקה בזמן חשיפה לדברים המרמזים על האירוע או מזכירים אותו.
תתכנה פעולות או תחושות המהוות תגובה כאילו האירוע ממש קורה שוב.
אצל ילדים יתכן משחק חוזר ונשנה שבו באים לידי ביטוי היבטים שונים של החוויה הטראומטית.
אחרים יגיבו בהימנעות והתרחקות מכל מה שעשוי להזכיר את האירוע הטראומטי או יתקשו לזכור היבטים חשובים שלו.
יתכן נתק רגשי המתבטא באיבוד עניין, תחושת ניכור ואדישות כלפי אחרים, קושי להרגיש או להביע רגשות חמים.
לעתים קרובות סף הגירוי יהיה נמוך ותהיה עוררות יתר, המוצאת ביטוי בהפרעות שינה, עצבנות, התקפי זעם, קשיי ריכוז, חרדה וחשדנות. לעתים תתכן התנהגות אלימה כלפי הסובבים ונטייה להרס עצמי.
האירוע ממשיך להטריד ולכרסם בפנים, משפיע על איכות החיים.
למה זה קורה?
אירועים בעלי מאפיינים טראומטיים מהווים גרייה פסיכולוגית ופיזיולוגית חזקה. המערכת הנפשית - גופנית אינה מצליחה לעכל את שפע הגירויים החזקים ונכנסת למצב של אי ספיקה. מצב זה מעורר חרדה, אי שקט פנימי ורגישות לכל גירוי נוסף שעלול למוטט את המערכת כליל. בתנאים אלה נוטה המערכת להתכווץ, להצטמצם ולהקטין את שטח המגע עם הסביבה. מתרחשת נסיגה לפאסיביות, חוסר אונים ותלות. הביטוי החיצוני של ההתכווצות הוא אדישות, חוסר יוזמה וקשיי ריכוז. אלה מכאיבים כשלעצמם אך עדיפים על גריית יתר.
לעתים קרובות פורצת הטראומה על שלל מרכיביה וחודרת אל מרכז התודעה בצורה של מחשבות, תחושות, זיכרונות וחלומות. חדירה זו מהווה גירוי חריף נוסף ומחזקת את הצורך להצטמצם.
נוצר מעגל של ניסיונות בלתי מוצלחים לנעול את הטראומה, הצפות על ידי האירוע הטראומטי או מרכיבים שלו, ושוב ניסיונות לנעול את הזיכרונות או להתנתק מהם. מעגל זה מהווה את לב התופעה הפוסט-טראומטית. בשלבים מתקדמים עשויה הפריצה למודע להעלם בעוד ההימנעות והצמצום נותרים כפי שהיו.
הטיפול
טיפול פסיכולוגי בטכניקות גוף נפש היא היעיל ביותר לטיפול בטראומות. ההבנה העומדת מאחורי הטיפול היא שכל היקום הוא זרימה, שבפוטנציאל שלנו כל אחד מאתנו יכול להימצא בזרימה אינסופית פתוחה. טראומות גורמות לשיבוש הזרימה האנרגטית. כדי להשיב את הזרימה האנרגטית לתיקנה מטפלים ביצירת מצב של זרימה אנרגטית טובה בנוכחות מרכיבים של הטראומה. כאשר הזרימה הרגשית נהיית טובה בנוכחות הזיכרון הטראומטי - מאבד הזיכרון את השפעתו המכווצת על שדה האנרגיה. |