לו הייתי רוטשילד, יה בה דה בה, כמה דברים הייתי יכול לעשות, לקנות, להספיק, לנהל וכמה חיים הייתי יכול לחיות, אם רק הייתי איש עשיר. מילותיו אלו של טוביה החולב, הדמות המופתית מהמחזמר "כנר על הגג" הם לא רק משאת ליבו של היהודי הגלותי, הצופה בעיניים כלות כיצד הגביר של העיירה עושה ככל העולה על רוחו ואיתו מתייעצים כל נכבדי העיר, אלא גם משאת נפשו של כל אדם צעיר כבוגר, החי בעולם המערבי המפותח או בקצה נידח של העולם השלישי.
השקעות שונות ומשונות עושה האדם הסביר במהלך חייו הבוגרים על מנת להשיג את אותה תיבת אוצר אגדית ואת אותו מטמון שודאי קרוי על שמו ומחכה רק לו. גופים גדולים ועשירים כבנקים, בתי השקעות ובורסות המאפשרות השקעות על כל מוצר עובר לסוחר וכל סחורה אפשרית מספקים את הצורך הטבעי והאנושי הזה ומזינים אותו בהבטחות, במקסמים ובסיפורי הצלחה פנטסטיים.
ישנן דרכים מסוכנות להגיע לרווחה כלכלית באמצעות בתי השקעות המאפשרים מסחר ספקולטיבי החורג מהנורמות המקובלות, אך רוב האוכלוסייה האנושית, מטבעה, מבכרת פעילות במסגרת אותם בתי השקעות המאפשרות תוואי של ניהול תיקים סולידי שאולי לא יבטיח רווחים עצומים בזמן הקצר, אך גם לא יפגע במה שכבר יש ויבטיח התקדמות מתונה יותר אל עבר המטרה, הרי אין גיל מקסימאלי לעושר. ניהול תיקים באחד מאותם בתי השקעות שהבדיקות של המשקיע הפרטי הוכיחו כי הוא המתאים ביותר לאופי ולטבע שלו, הוא דרך מצוינת להפוך מישות פאסיבית המדמיינת חיים טובים יותר לה ולמשפחתה לגורם אקטיבי ודומיננטי, היוצר ויוזם פעילות שתקדם אותו לעבר המטרה באמצעות ניהול תיקים חכם ומגוון במספר מסלולים אטרקטיביים הקיימים כיום.
טוביה החולב, אותו יהודי חולמני, מסתפק בלהסתכל על אותו גביר עשיר כקורח ולקנא בו ולחלום על חיים טובים יותר לבנותיו בעזרת שידוך, דבר שלא יוצא לפועל בשל רצונותיהם של בנותיו. מניתוח אופיו, כפי שעולה בכל אחת מהדרכים שבהן הוצג, אפשר להאמין כי גם במידה והייתה נקראת בדרכו הזדמנות להצטרף למהלך של ניהול תיקים באחד מאותם בתי השקעות, הרי שחוסר יכולתו להכריע ולקבל החלטות קשות, גם אם מנוגדות לרצונו האמיתי, הייתה מונעת ממנו את הסיכוי הקטן להפוך מחולב פרות בעיירה רוסית פרובינציאלית לגביר חשוב ומרכזי בהוויה היהודית של אותה תקופה.
ניהול תיקים, כמו גם מסלולי המסחר וההשקעות האחרים הקיימים בכלכלה המודרנית, מאפשרים, ללא ספק, ליותר ויותר אנשים, בין אם אנשי עמל ויזע כמו אותו טוביה מיודענו, ובין אם אנשי צווארון לבן אמידים, להפוך חלום טבוע ושיר מתנגן למציאות בת קיימא ואם כבר התחלנו בציטוט מהשיר הידוע והאהוב, אז אי אפשר לסיים ללא קריאתו הנואשת של טוביה לעבר הגורל, הכוח העליון או האלוהים שלו- "מה היה נגרע כבר בעולם לו הייתי קצת עשיר?"