בימים אלו, כשהלימודים נושפים בעורפי, בקושי נותר זמן פנוי לעבודה, והשיחות הנכנסות היחידות בפלאפון שלי הן מה זה, הרגשת הלבד ממש מתחילה לקבל תחושה של עצם בגרון. הואיל ואני מטבעי קצת חנון וגם ככה רחוק מלהיות הטיפוס "הקלאבר" (אלא אם כן מחשיבים מועדון שחמט) או "הבליין", מצאתי את עצמי די במהרה באתרי הכרויות.
את כל הבליינד דייטים שהיו לי אני יכול לספור על שתי ידיים. באמת לא היה יותר מדי רע, כשאני חושב על זה. אמנם רציתי למזלג לעצמי את העיניים מספר פעמים, אבל בהחלט חוויתי הכרויות מוצלחות יותר, במלוא מובן המילה. אז למה לא? הרי כמעט לכולם באתרים כאלו יש תמונה, ואם אין אז זה סימן ברור שיש להם מה להסתיר. מכאן שאת הבחורילות, הפרחות ובהמות המשא אוכל לשלול אוטומטית. החלטתי אם כן לנסות את מזלי.
פניתי לכ-100 בחורות באתרי הכרויות, מתוכן קיבלתי ארבע (4) תגובות בלבד. האחת התפרצה עלי בחמת זעם לאחר ביקורת בונה שמתחתי על תמונת הפרופיל חסרת הפנים ורווית השדיים שלה; השנייה טענה שממש בטעות נכנסה לפרופיל שלי ולחצה על "הוסף למועדפים"; והרביעית הייתה ניסוי חברתי כדי לעזור להרים את האגו הגוסס שלי מהרצפה.
אז מה? כולן נהפכו ללסביות פתאום ולא רוצות הכרויות? שיערתי לעצמי שאקבל כמה "לא", "לא מעוניינת" או "אתה דומה לעטלף, עוּף ממני" אבל ככה? שום כלום? מה, בגלל שפניתי בעיקר לירושלמיות, שנחשבות סלע גרניט, מגיעה לי ההתנשאות הזאת? מילא אם כל אחת שם הייתה נראית כמו דוגמנית צמרת, אולי הייתי יכול להבין איפה האף שלהן נמצא. אבל פניתי כמעט אך ורק לבחורות חמודות ומתוקות מהסוג השקט הזה, שהיית אומר שלמד איתך בתיכון. ממש לא שיערתי לעצמי שאפילו "לא תודה" לא אקבל מהן.
פרסמתי דברים דומים בפורום מסוים. בניגוד גמור לאתר הכרויות, שם קיבלתי שלל תגובות - בעיקר תגובות נאצה. כולן ללא יוצא מן הכלל הפנו אלי אצבע מאשימה. הדעה הרווחת הייתה שכל הבחורות מקבלות עשרות אם לא מאות פניות ביום באתרים כאלו, כך שאני סתם מתבכיין שסוננתי יחד עם עוד רבים כמותי. בחורה אחת אפילו טענה שהיא נרשמה לשלושה אתרי הכרויות במקביל, שמה תמונה אחת "מחמיאה במיוחד" כדבריה (אני מהמר על זוג שדיים נטולי ראש), ללא טיפת מלל, והפניות לא הפסיקו לזרום. לטענתה, מאוד מוקדם היא מצאה את עצמה מקליקה "מחק" בהיסטריה.
אינני מתפלא כלל וכלל. גם לקצבים בשוק יש לא מעט קונים. מי לא אוהב "גוש בשר" עסיסי וזול נטול מוח? אבל לא זה העניין פה. מבחינה הסתברותית בחורה יכולה לקבל עשרות, מאות ואלפי פניות ביום באתר שבכל רגע נתון נמצאים בו יותר מ-10,000 איש. אבל יש מספיק פקטורים כדי לבטל הנחה זאת. הרי מעטים הם הגברים מבאר שבע, למשל, שייפנו למישהי מחיפה. מראה חיצוני גם הוא עניין של טעם. די בשני אלו על מנת לנפץ את המיתוס הזה לרסיסים. ועדיין, למה?
אם נצא מנקודת הנחה שאני טועה, ואכן כל בחורה ובחורה - מגורילה ועד לכוכבת פורנו של ממש – מקבלת עשרות פניות ביום, עדיין דבר אינו מצדיק את ההתעלמות המשוועת הזאת. אני יכול להבין שפניות בנות מילה וחצי והערות סקסיסטיות ושוביניסטיות כאלו או אחרות יקבלו "טריקה" וירטואלית בפרצוף. אבל מה בנוגע לאלו שבאמת השקיעו והתאמצו רק כדי לסבר את אוזניה ועיניה של זו? אני הרי מכיר את עצמי. אני כל דבר חוץ מקונבנציונאלי ושגור. לכל אחת ואחת מאותן 100 בחורות הקדשתי מזמני והשקעתי לא מעט מחשבה, רק כדי שתרגיש מבסוטית עם עצמה. לא ביקשתי טובות ולא האמנתי לרגע שהיא תהיה זאת שתיפול לרגליי. האם זו תהיה חוצפה מצידי להעז ולחשוב שאת המינימום שבמינימום – מענה בסגנון "לא תודה" - אני לפחות שווה?
בחורה אחת באתר הכרויות רשמה לי "אני לא יודעת למה אתם כל כך נעלבים שלא עונים לכם. מה אני אכתוב עכשיו חמש פעמים 'לא מעוניינת'? אין לי דברים יותר טובים לעשות בחיים?"
אז ראשית, לא, כנראה אין לך דברים יותר טובים לעשות. את לא איזה ראש ממשלה ולא בדיוק אשת משפחה וקריירה מפוארת. את בסך הכל נמצאת באתר הזה מאותן סיבות שאני נמצא, אז לכי תעבדי על מישהו אחר. שנית, אף אחד לא נעלב מתמונה עם קצת מלל, ובייחוד לא מתמונה מכוערת ומלל עילג. אבל ההתעלמות הזו יותר גרועה מהתגובה הכי שלילית והכי דוברמנית שתוכלי להמציא. כל מה שמשתמע ממנה זה "אני עוד מעט שואבת איזו יונה עם האף הזה, ומי הוא בכלל שיקבל ממני התייחסות?". שלישית, אני מקבל לתיבת המייל שלי על בסיס יומי יותר מיילים ממה שהבחורה הכי שווה באתרים האלו מקבלת בחודשיים. לכל מייל ומייל אני ממתין שהתוכן יירד, ואז בהתאם מגיב לגופו: "LOL הרגת אותי", "יצאת גיי", "אתה כל כך גיי בהכחשה שבצבא עשו לך זובור, דחפו אותך לארון בכוח וכשיצאת כולם הצביעו וצחקו 'האהא, יצאת מהארון!'" וכהנה וכהנה. כל התהליך הזה לוקח לי גג חצי שעה. אז למה אני יכול והיא לא?
לפני כחצי שנה נסעתי לטיול בפראג. האנשים במקום המקסים הזה הם אנטיפתים. כמעט נדרסתי בערך 30-20 פעם, ולא כי חציתי חלילה באדום או התפרצתי לכביש. פשוט אין להם טיפה של יראת כבוד איש לרעהו. רק כדי לבקש הכוונות ממקום למקום, הייתי צריך פיזית לתפוס בן אדם ברחוב ולנער אותו כדי לקבל תשומת לב, כי הצרחות שלי מטר מול הפנים שלו והנפנופים בידיים לא עזרו לי.
בנות ישראל היקרות, ובעיקר אתן שם שהתעלמתן מקיומי - אני מאחל לכולכן שיום אחד יהיה לכם פנצ'ר בגלגל, תעמדו בצד הדרך, אבא לא יהיה זמין וגם לא האח. אתן תנסו לעצור את אחד ממאות הרכבים העוברים, וללא שום הצלחה מרובה. גם אחרי שתרימו קצת את החצאית אף אחד לא יאט ולא יאותת לעברכן. אולי רק אז תבינו התעלמות מהי.