איך מזמינים יין במסעדה ויוצאים מזה בשלום
המפגש הראשוני של הסועד עם היין הוא במקרים מסוימים ע"י סטנד שמוצג לראווה בכניסה למסעדה או דרך מעבר בבר לכיוון השולחנות אליהן מובילה אותנו המארחת , מסעדות נחשבות מגישות לכם עם תפריט האוכל גם תפריט יין , כאן מתחילה ההתלבטות מי ייקח על עצמו בהנחה שאין מי מבין הסועדים מישהו שמבין יין את בחירת סוג היין שילווה את הארוחה.
לפני הכול
אם על דעת הסועדים יש יין מעודף ,אהוב ומוסכם המופיע בתפריט המסעדה ואתם טיפוסים שלא אוהבים סיכונים אל תתלבטו פשוט תזמינו את הטוב והמוכר.
אם החלטתם להעיז
יין הבית או יין מהתפריט
בעבר יינות הבית היו יינות שעליהם המסעדה עשתה מבצע כלשהו , כיום יינות הבית מוכנים ע"י יקבים שונים במיוחד למסעדה וניתן כבר למצוא היום ששף המסעדה עצמו מכין יין , לעומת זאת , יש היום מגוון יינות טובים מהיקבים המסחריים ומיקבי בוטיק .
לטעמי שיקולי בחירה בין יין הבית או תפריט נובע משיקולי העדפות טעם ומחיר אך כל שיקול אחר שתיקחו מקובל...יש לזכור שמחיר יקר או זול איננו מסמל את טיב או יוקרת היין יחד עם זאת יין סופר ,יין ב -35 ₪ לעולם לא יהיה שווה בטעמו ליין יוקרתי ואיכותי.
לבן או אדום
כיום אין כללים ברורים , אני אישית בארוחה כבדה מעדיף יין לבן ובארוחות בשר ,גבינות יין אדום.
יבש או חצי יבש
הגדרה זאת מתייחסת לסוכר , ככלל בארוחות עדיף יין יבש כי הוא פחות מתוק ומתאים ליותר סוגי ארוחות.
זני או רב זני
יין זני הוא יין העשוי מ 85% ומעלה מאותו זן ענבים ואז ניתן לקרוא לו בשם זן הענבים כך למשל יין מרלו שיש בו 85% ענבי מרלו ניתן לקרא לו יין מרלו.
יין רב זני הוא יין המכיל בלנד של זנים מאותה קבוצת צבע (אדום או לבן) למשל קברנה סובניון שיראז.
הגשת היין לשולחן
במסעדה שמכבדת את עצמה המלצר יביא את היין לשולחן , כמובן שהיין צריך להיות מקורר לפי הכללים: באדום 16 עד 18 מעלות ובלבן 8 עד 12 מעלות , המלצר יראה למזמין כי זהו היין שהוזמן ע"י הצגת תווית היין , יפתח את היין מול הסועדים , יש לשים לב שהוא הסיר את הקפסולה שיושבת מעל הפקק במלואה על מנת שלא יישארו זזים שעלולים להגיע למשקה ומשם לקיבה, על המלצר להגיש למזמין היין ולאחר שטעם ואישר כי היין בסדר עליו להגיש מימין לטועם בכיוון השעון לשאר הסועדים.
איך תדעו כטועמים שהיין איננו מקולקל
הפקק : 1. הסתכלו על הפקק , הפקק אמור לקבל את צבע היין לדוגמא ביין אדום אם אין לו צבע סימן שהוא יין צעיר שבוקבק זה עתה , אם הפקק צבוע ביותר מחצי , היין בוקבק מזמן וסביר להניח שאם הוא לא נשמר כראוי ביקב , מסעדה עבר זמנו , 2. הריחו את הפקק אם יש ריח של יין , היין בסדר אם יש ריח כמו של עובש או קרטון רטוב היין מקולקל.
הנוזל בכוס : הסתכלו ביין שזה עתה נמזג לכם בכוס עליכם לוודא כי היין צלול , שאין בו ליכלוך ,חתיכות פרי וכד.. , הסתכלו בשולי הנוזל של יין בכוס עליו להיות בצבע היין כל צבע אחר מלמד על יין מחומצן .
ריח היין :ערבלו מעט את הכוס והריחו , הריח הנכון הוא של יין ,ענבים כל ריח אחר מלמד כי היין מקולקל
טעם היין: סביר להניח שאם אתם מזמינים יין כבר שתיתים יין בצורה כזאת או אחרת בעבר ולכן כל טעם שאיננו מלמד על יין , ענבים או עפיצות אומר יין מקולקל.
יש ללגום מן היין לגלגל אותו בפה ובלשון ולהחזיק מעט את הנוזל בחלל הפה ורק אז לבלוע כך טעמו האמיתי של היין יורגש , יש לציין כי חוש הטעם האחראי על חמיצות נמצא בצידי הפה וחוש הטעם למתיקות נמצא בקדמת הלשון.
איך שותים יין:
יין אדום מוזגים בכוס יין שנקראת בורדו , כוס זאת בעלת רגל גבוהה ובטן רחבה
יין לבן שותים בכוס צרה (דומה לכוס שמפניה)
יש להחזיק את היין ברגל בלבד וזאת על מנת לא לחמם אותו , ולא ללכלך את מראהו והחשוב מכל זה אלגנטי ומראה על הבנה.
את הכוס יש למלא כשני שליש או כפי שהברמנים מכנים 4 אצבעות של כף היד מכסות את גובה היין בכוס.
ואם עדיין אתם מפחדים ויש יין טוב שאתם מכירים ניתן להרים טלפון למסעדה ולשאול האם ניתן להביא יין ולשלם דמי חליצה