שם הדיון (ולשמו בלבד) אני מקבלת על עצמי את הצד שמצדד ביחסים פתוחים, מנגדאני יודעת שיש רבים המצדדים ביחסים מונוגמים עם סקס עם בן או בת זוג אחדבלבד. במאמר זה הייתי רוצה להביא עוד נקודה למחשבה, אולי היכולת להרחיב מעטאו הרבה לפי רצוננו את הגבולות המיניים שלנו.
ובכן, למה לא בעצם?כמה שנים אפשר כבר לחיות במערכת זוגית, טובה ומעניינת ככל שתהיה בלילהשתעמם מממדי סקס כאלה או אחרים בתוכה. כמה פעמים אפשר לקיים יחסי מין עםאותו פרטנר בלי שבשלב כל שהוא זה יתחיל לשעמם או להיות צפוי מידי? נהוגבמקומתנו לחשוב שזו בגידה לעשות סקס בהסכמה עם אדם אחר שלא שייך למערכתהזוגית, אולם לשיטתי הבן אדם הזה לא אמור למלא את תפקיד החבר הכי טוב שלי,בעלי או אבי ילדיי. תפקידו הייחודי והיחידי בחיי הוא לגרום לי עונג, אנילא חייבת לו דבר מלבד לשמחו מבחינה מינית ולאחר המפגש שמטרתו ידועה אניחוזרת קלה יותר אל בעלי, וכמובן בהתאמה כך גם אישי חוזר אלי קל יותר ושמחעל תחושת הכיבוש הנפלאה שנפלה בחלקו.
מתי נהיינו חברה שחייבת להחזיקבכוח את האדם ממולנו , מתי הפכנו להיות הבעלים של אותו אדם, מתי החלטנושאנחנו אלה שצריכים לשלוט גם על הפנטזיות שלו וכאשר הוא או היא לא מספיקמסופקים אתנו הם צריכים להישאר בכל מחיר כי "זה מה יש".
מה יקרה לנוכחברה אם נחזור אפילו במעט לשנות ה-60 אם נאמין באהבה חופשית בחיבור הפשוטוהמקסים שבין אדם לאדם ולא דווקא בשייכות. מה הופך אותי לרכוש או לבעלתרכוש. מה עם משיכה פיזית פשוטה וטבעית בין אנשים.
האם אנו לא מתייחסים לאהובינו כרכוש בעשותנו כן? האם כך אנו רוצים שיתייחסו אלינו?
תשובתי לשאלה היא כמובן לא, וזו דעתי בלבד.
אנימרגישה את הרצון ואת התשוקה לחוות חוויות מסעירות מחוץ לחיי הבטוחיםוהקסומים עם בעלי הנהדר, אב ילדי המדהים עד מאד. אתם באמת חושבים שאחרי עשר
אועשרים שנות נישואין הוא עדיין יכול לרגש אותי, או להסתכל כפי שאיש חדש מסתכל עלי מסתכל עלי בעיניים מעריצות ומלאות תאווה . אתם באמת חושבים שאניעם כל אהבתי הרבה מאד אליו יכולה להסתכל עליו כמו שאישה חדשה תסתכל עליו,במבט חודר ומלא התרגשות על עצם הגילוי, על עצם החידוש, על עצם הדבר המדהיםשבמשיכה, בפלרטוט ובסקס אחר.
אני רוצה להבהיר כאן נקודה שאולי לא הייתהברורה דייה עד עכשיו. אני מדברת כאן על סקס נטו. על מגע מיני מלא תשוקהושמחה. אני בפירוש לא מדברת על אהבה או מערכת יחסים מחייבת כל שהיא מחוץלקשר הזוגי הקיים.
אני מדברת על היכולת שלנו כיצורים מיניים לחוות את כלקשת הרגשות המיינים שאנו יכולים לחוות, אני חושבת שאנחנו לא צריכים לוותרלעצמנו על התחושות האלה בגלל החברה המתחסדת בה אנו חיים, חברה בה אנשיםשמודים שהם אוהבים סקס ועל אחת כמה וכמה נשים מוקצות מחמת מיאוס.
אני מדברת על חברה פתוחה יותר , קשובה יותר והרבה הרבה יותר סקסית.
איןשום צדיקות או נאמנות בלא להיות נאמן לעצמך, בלא להעשיר את חייך שלך. אםישאלו אתכם היום האם את ממצים את עצמכם? האם אתם עושים כל מה שאתם יכוליםכדי לחיות חיים מלאי סיפוק ושמחה ואתגר? האם אתם ממלאים אחר מלואהפוטנציאל האנושי שלכם? מה תגידו לי אז.
אני מניחה שרובכם ישר ידברו עלהקרירה שלהם ועל איך שהם לא מוותרים לעצמם שם, ואיך הם ממשיכים ורצים כדילהתקדם ולהרוויח יותר ולהצליח יותר ולמצות את מלוא הפוטנציאל שלהם בתחוםהמקצועי, וכל מה שאני שואלת למה אתם לא מוכנים לעשות את אותו הדבר בסקסבשביל זה יש בחברה מושג כמו יחסים פתוחים לא?
למהאתם לא מוכנים לבדוק את הגבולות שלכם שם, הרי טבעי ביותר להמשך ליותר מבןאדם אחד כל החיים. מה עם ההיא מהמשרד, מה עם ההוא שראית ברמזור? מה היהקורה עם לרגע אחד הייתם פושטים מעליכם את התדמית הרצינית והחשובה, התדמיתשהחברה הדורשנית הזאת הלבישה עליכם והיית ם מתנהגים כמו שאתם באמת רוצים.משחקים את המשחק עד הסוף, נותנים למיניות שלכם דרור בלי לפגוע באף אחד,בהדדיות ובשמחה.
יש בי הצורך לבקש מכם פעם אחת להיות מי שאתם יכוליםלהיות. שיהיה לכם האומץ לבדוק את הגבולות שלכם. לתפוס את בן או בת זוגכםלשיחה אמיתי על מיניות. לשיחה טבעית על איך החיים צריכים להיות. וחשוב לימאד להגיד, זה כלל לא משנה אם אתם מסכימים איתי או לא, כי גם אם אינכםמסכימים איתי אתם בוודאי כבר משועממים מההרגל שהולך איתכם כל כך הרבה שנים.
תשבוותדברו על המיניות שלכם, על סקס, על מה מדליק אתכם , מה מרגש אתכם מה עושהלכם טוב ומה אתם יכולים לעשות אחד למען השני כדי שהאתגר הזה שנקרא נישואיןאו יחסים ארוכי טווח באמת יצליח ויהפוך למקום המרגש והסקסי שהוא יכוללהיות. למרחב הבטוח, המיני והמרגש שהוא מקום המפלט עבורכם. מקום בטוחלתקוות, לגדילה, לפנטזיות פרועות ומרגשות – למקום הכי אנושי ומרגש שיכוללהיות. לבית הראשון שלכם למקדש האהבה שאתם מעצם היותכם זכאים לו כל כך.