יחסי הציבור הפכו לכה נפוצים בשנים האחרונות עד שנדמה כי כיום כל ארגון, גדול, בינוני או קטן, מעסיק משרד יחסי ציבור ו/או שוקל לקחת אחד שכזה. האם אכן כל עסק צריך יחסי ציבור? התשובה היא לא ברורה באופן מיידי. מובן מאליו שכל עסק צריך לפרסם את עצמו כמה שיותר (מול לקוחות היעד שלו), לייצר לעצמו תדמית חיובית, להפנות את תשומת לב הלקוחות הפוטנציאלים שלו כי הוא קיים, לפרסם את מוצריו ו/או שירותיו וכמובן את הצלחותיו. כדי לקבל את התוצאות הללו "ל יש כמובן צורך בלא מעט פעילות שיווקית ויחסי ציבור הם כלים שיווקים ממדרגה ראשונה.
למרות שכלי יחסי ציבור הם כלים טובים ובעלי אפקט חיובי, הרי שעדיין יש להם מגבלות מסוימות כמו לכל אמצעי שיווק אחר.
כאמור, יחסי ציבור הם כלי מצוין עבור ליצירת תדמית לקבלת תשומת לב חיובית, אולם ישנם היום כלים נוספים שיתכן כי הם יעילים יותר או מתאימים יותר.
התפיסה הרווחת בציבור היא כי יחסי הציבור עשויים לשמש בתור תחליף זול לפעילות פרסומית. תפיסה זו מוטעית מיסודה.
ישנם מספר הבדלים בין יחסי ציבור לפרסום: ראשית, הפרסום מתבסס על שימוש במדיה קנויה (פרסומות טלוויזיה, רדיו, פרסום בעיתונות הכתובה, באנרים באינטרנט) אשר בה מופיעים המסרים השיווקים והפרסומיים של העסק. לעומת זאת יחסי ציבור פועלים באמצעות תיווך מערכתי. כלומר, על הידיעה המתפרסמת בעיתון לא נכתב כי מקורה הוא באינטרס של בית העסק, כי איש יחסי ציבור כתב אותה וקידם אותה.
היתרון של מודעה פרי עבודת יחסי ציבור הוא כי היא נתפסת כאמינה יותר. מנגד, בכל אמצעי מדיה ניתן לקדם את אותה ידיעה באופן מוגבל. פרסומת ניתן לשדר/לפרסם כמה שרוצים, על פי תקציב הפרסום. עוד הבדל הוא כי לרוב לא יופיעו פרטי העסק בידיעה, הידיעה עצמה לא בטוח שתכלול את כל המסרים שהעסק רוצה וגם לא בניסוח הנכון. רמת השליטה של איש יחסי ציבור על עיתונאי היא מוגבלת לחלוטין. לעומת זאת בפרסום אפשר לפרסם לא רק פרטי התקשרות, אלא את הניסוחים המדויקים ביותר.
יחסי ציבור הם לבטח יעילים במיוחד, אולם הם בשום פנים ואופן לא באים כתחליף לפרסום.