האייליינר מקורו במצרים העתיקה והוא מזוהה מאד עם המלכה המצרית קליאופטרה אשר תחמה את העין כולה במסגרת שחורה וחתולית.
מאז האייליינר עבר שינויים רבים, בשנות ה- 50, שחקניות כמו מרילין מונרו החזירו את אייליינר לקדמת הבמה, עם מראה חתולי ומפתה, הקו קיבל סיומת שפיצית ועולה כלפי מעלה מה שגורם לעין להראות גדולה יותר.
היום קיימים בשוק מספר רב של סוגי אייליינר שכל אחת יכולה למצוא את הסוג שמתאים לה.
- עפרון – הכי נפוץ ונוח לשימוש, מבוסס על שעווה, ניתן ליצור איתו קוישר בקלות וללא צורך בניסיון רב, אבל הוא גם נמרח ויורד בקלות.
- הקלאסי – בקבוקון שמגיע עם מברשת, מגיע במגוון רב של צבעים, דורשדיוק ומיומנות , אבל לא צריך להיות מאפר מקצועי בשביל זה צריך פשוט תרגול.
- אייליינר טוש – אותו חומר כמו הקודם אבל באריזה שנראית כמו טוש, איןצורך במכחול או מברשת נפרדים, יותר נוח למריחה ונותן תוצאות יותר מדוייקותלמי שפחות מיומן.
- אייליינר ג'ל – מגיע בצנצנת קטנה, יש צורך במברשת נוספת שלא כלולהבמוצר, ניתן ליצור איתו קו מדויק מאד, אייליינר הזה הינו העמיד ביותר מבין כלסוגי האייליינרים.
- צללית – ע"י הרטבת המכחול במעט מים ניתן להפוך כל צלליתלאייליינר וכך לקבל את שלל הצבעים האפשריים.
איך מורחים?
דבר ראשון על האייליינר להיות צמוד לקו הריסים העליון, שלא ישאר מרווח, לשם כך נמתח מעט (לא יותר מדי) את העפעף.
אין צורך לצייר את הקו ביחידה אחת, על מנת לקבל דיוק מירבי עדיף לצייר את הקו במקטעים קטנים שמתחילים במרכז העפעף וממשיכים לצדדים – אני מתחילה תמיד מהמרכז כלפי חוץ ואז אפשר גם להחליט על עובי הקו, ואח"כ מהמרכז כלפי האף.
על מנת ליצור קו דק במיוחד ניתן להשעין את המברשת על הריסים ולצייר ממש על חיבור הריסים אל העפעף.
האם האיפור המצרי העתיק מתאים לכולן?
אז זהו, שממש לא, לרוב הנשים הוא ממש לא מתאים, איפור כזה של מסגרת שלמה סביב על העין מקטין ומדגיש את הצורה המקורית של העין, ולכן לנשים עם עיניים קטנות, עגולות או מעט "נפולות" בקצוות זה לא מתאים.
לעיניים קטנות עדיף להדגיש בצבעים בהירים יותר או לחלופין רק בעפעף העליון.
לעיניים עגולות או "נפולות" עדיף לא לעגל את הקו אלא למתוח את הקצה שלו כלפי מעלה וליצור אשליה על מראה שקדי, כמו כן כדאי לסיים את הקו בשני שליש העין כי האפקט שהוא נותן זה משיכה החוצה.