751טירתו של כחול הזקן-ברטוק-האופרהתא751
צילומים אלי ליאוןהאופרה הישראלית מעלה כעת את האופרה "טירתו שלכחול הזקן" מאת ברטוק.זאת אופרה קצרה בת מערכה אחת והיא ניגוד מוחלטלאופרות שאנו מכירים.יש בה שתי דמויות בלבד.
משתתפת בביצוע תזמורת ענקית של 90 נגנים .אין בהמקהלה ואריות והכל סוג של רצ'יטטיבים מושרים.תפקיד של המבצעים מאוד דיבורי. זהוסיגנון דיבורי דהינו דיאלוג מתמשך בין שתי הדמויות הנעשה בשירה.
יש המכנים דיאלוג זה הרצ'יטטיבים של המאההעשרים.אופרה זו שינתה את התפיסה המוסיקלית שירתית במאה ה20 והיום נחשבת לאחת היצירות החשובות של המאההזו.התזמורת ממוקמת לא בפיט אלא בירכתי הבמהבעומק.
זאת ,לכל הדעות,אופרה מיוחדת ושונה במידה מסוימתמהאופרות שאנו מכירים.
ברטוק כתב אותה לתחרות בבודפשט.היא לא התקבלהולא נכנסה אפילו לשלב המוקדם של התחרות בטענה שאופרה עם שתי דמויות אינה אופרההראויה להיות מוצגת על הבמה.מנצח בשם שוורץ מסיאטל החליט שהוא רוצה להעלותאת האופרה בסיאטל.הוא פנה אל דייל צ'יהולי פסל הזכוכית המפורסם בשאלה אם יכוללהוסיף משהו לתפאורה . צ'יהולי המתגורר ועובד בסיאטל התלהב וכך נולדה תפאורתהזכוכית של האופרה.
בעיקבות זיקתו של צ'יהולי לארץ והצלחת תערוכתובירושליים לפני כ10 שנים הוא פנה אל האופרה הישראלית בהצעה להעלות את האופרהכאן.
הביצוע באופרה הישראלית הוא הראשון שנערך מחוץלגבולות ארה"ב.אפשר בהחלט לכנות את הביצוע כחצי בימתי וחציקונצרטנתי כשבמרכזו פסלי הזכוכית של צ'יהולי.
היתה זו חויה חזותית גדולה מבחינת יופי הפסליםוצבעם השונה לראותם כתפאורה.
ליברית האופרה שכתב בלה בלש ההונגרי מבוסס עלאגדת עם המוזכרת גם בספריו של הצרפתי שרל פרו וגם בספריו של האחים גריםהגרמניים.ברטוק ובלש ערכו שינויים רבים באגדה והפכו אותה מאגדה מפחידה למשהו יותרנוגה ,פסיכולוגי,אנליטי מיוחד.בדרך כלל באגדות האישה היא הדמות הרעה.כאן הדמותהרעה הינה של גבר של כחול הזקן.האישה אוהבת מתחשבת,רוצה להכניס אור ושמחהלטירה.
באופרה לעומת האגדות מהן נכתב הליברית איןאלימות. זאת דרמה בה גבר ואישה שהתחתנו זה עתה מנסים לגלות אחד לשני מי הוא מה ואיךהם יכולים לממש את אהבתם.שתי דמויות בלבד קיימות באופרה והן בעצם עולםומלואו .יש באופרה כניסה לנפש האדם.
מורגשת בה השפעה גדולה מוגנרודביוסי.
היא מנתצת מוסכמות ושוברת דפוסים קיימים .למרותשנכתבה לפני כ100 שנה נראת כחדשה לגמרי.
ברטוק לאחר שכתב את האופרה נבהל מהנועזות שלובכתיבתה בגלל החידושים שבה ולאחר מכן הלך אחורה מבחינת החידושים והתמקד במוסיקהאינסטרומנטלית,קאמרית וכו' ולא כתב יותר אופרות.יודית מאוהבת בכחול הזקן.הוא עשיר ויש לוטירה.
היא עוזבת את משפחתה למענו וטוענת שיכולה להביאאור ושמחה לטירה הקפואה והשחורה.כחול הזקן אדם שקשה לו לתת ועוד יותר קשה לו לקבל.היא רוצה להעניק לו אהבה אך לו קשה לקבל זאת.
היא רואה בטירה 7 דלתות נעולות ורוצה לראות מה מסתתר מאחוריהן.
לאות אהבה כחול הזקן מתלוה אליה בסיור ביןהדלתות ומוסר לה את המפתחות.
כאשר היא פותחת את הדלתות מתגלה לה בחדר הראשוןחדר העינויים ואנו רואים לפנינו פסל של ציהולי בצבע אדום המראה מחטים דקיםוגבוהים .
בחדר השני הנשקיה-פסל בצבע אדום- צהוב דמויבלונים.
בשלישי מטבעות זהב ויהלומים יקרים ופסל בצבעזהב.זה בית האוצרות של הטירה.
ברביעי גן בפריחה ופסל בצבע צהב -ירוק.זאת הגינההנסתרת של הטירה.
בחמישי ארץ גדולת מימדים, מרעות משי והריתכלת ופסל בצבע טורקיז.
ובשישי אגם דמעות שקט ולבן ללא נוע ופסל המראהטיפות בצבע לבן וכדורים אדומים.בכל פתיחת דלת יודית רואה עקבות דם.בפותחה אתהדלת השביעית מתגלות לפניה דמויותיהן של שלוש הנשים הקודמות של כחול הזקן המסמלותלפי כחול הזקן את הבקר,הצהריים והערב.
לא ברור באיזה מצב הנשים בדלת השביעית. האם הןהרוחות של הנשים או האם הן כלואות חיות.
הנשים ספק נרצחו,ספק נראותכצלליות.
יודית מבינה את גורלה.היא יודעת שאין דרךחזרה לאחר שגילתה את סודות כחול הזקן .היא מסמלת בעיניו את חצות הלילה ויודעת שעליהלהצטרף אל הנשים ולבלות שארית חייה מאחורי הדלת השביעית.החושך שהיה בטירה חוזרלטירה בעוצמה.אין תנועה רבה על הבמה. התנועה היחידה היאתנועתם של השניים צעד קדימה וצעד אחורה.
ביימה שירית לי וייס לא במעוף רב.
עיצב את התאורה אייל לוי.רוב הזמן יש אפלה על הבמה ואלומות אור על פני כל אחד משני הזמרים וכלהשאר חשוך.
תאורה יפה המוסיפה מתח לעלילה .
עם פתיחת הדלתות מתגלים הפסלים שכל אחד בצבע אחרומואר אחרת.
עיצוב התפאורה שהיא בעצם הפסלים והדלתות נעשה עלידי דייל צ'יהולי בעצמו.בהפקה זו הבמאי המנצח,התפאורה ,התזמורת והמבצעיםהצליחו להפוך בעצם קונצרט לאופרה אמיתית ,הישג כביר שהוא כמעט כולו על טהרתהישראליות.
השתתפה בביצוע התזמורת הסימפונית רשל"צ .היאהצליחה להפיק היטב את העושר התזמורתי הרב שביצירה,את התזמור האדיר,העוצמה הצלילית של ברטוק.
רבים היו כלי הנשיפה בתזמורת והם כללו גם 8נגנים בחצוצרה וטרומבון שניגנו מגשר התאורה אך אותם קשה היה להבחין .אלכס אנסקי המספר שפתח את האופרה היה דרמטי,פתטיולא כל כך התקשר עם ההמשך.
ולדימיר בראון הבס בריטון היה מעולה בשירה,מאופקבמשחקו ושמר על הוראות הבימוי האיטי שכפה עליו הבימוי. תענוג היהלשמעו.
סבטלנה סנדלר המצו סופרנו היתה אישה אוהבת מלאתתשוקה ורצון לאהוב. שירתה היתה נהדרת .
שלוש הנשים שהופיעו לקראת סוף האופרה נבחרו מתוךנשי אגודת הידידים של האופרה והן התנועעו בצעדים אציליים,איטיים וכמעט מלכותיים אךהיו יחפות.מאחר והאופרה הנה קצרה, כשעה בלבד, צורפה בחלקוהראשון של הערב יצירתו של מהלר "שירים של מות ילדים".
זאת יצירה הכוללת 5 שירים נוגים שכתב פרידריךריקרט.אלה שירים של פרידה, של הורים שאינם יכולים לקבל את העובדה שילדיהם כבר אינםאיתם.למהלר היו 14 אחים ואחיות שרובם מתו בגילצעיר.
מהלר כתב על יצרתו זו"כואב לי לכתוב שיריםאלו,ואני מצר על העולם שיום אחד יאלץ להאזין להם.תוכנם עצוב עד מאוד".
אכן הם מלאי קדרות.אבל וסבל.אישתו של מהלר כתבהשהיא לא מצליחה להבין את בעלה שיש לו ילדים איך היה מסוגל לכתוב שירים על מותילדים.
היצירה נחשבת לאחת מיצירות המופת שלמהלר.
הן הטקסט והן המוסיקה קשים .יחד עם זאת המוסיקהאינה כבדה,אינה מדכא. היא מאוד נוגה ומאוד לירית.עדנה פרוחניק ביצעה את השירים טוב מאוד. יש להקול מצו סופרן נהדר. היא השמיעה אותם ברגש הדרוש .
ליווי התזמורת היה בעוצמה רבה מדי, דבר שפגעבמקצת בשמיעת חלקים משירתה.
לא התלהבתי במיוחד מביצוע היצירה.
את שני החלקים ליוותה התזמורת הסימפוניתהישראלית ראשון לציון בניצוחו של אילן וולקוב.
הניצוח היה דרמטי והנגינה טובה אם כי לדעתי אפשרהיה לנגן את היצירה הראשונה בעוצמה פחותה ולהתחשב יותר בסולנית.לראות או לא לראות: אופרה מיוחדת,למרות השוניממה שאנו רגילים,השפה ומיעוט המשתתפים נהנתי ביותר. ממליץ לכל חובב מוסיקהאופראית.
נכתב על ידי elybikoret -אליליאון, 16/12/2010 07:31הרוצה לראות תמונות(20)מהתפאורה והאופרה יכול לראותן באתרי ELYBIKORET.O22.CO.IL
אני מזמין אתכם להכנסלאתרי החדש בו ריכזתי ביקורות שכתבתי בזמן האחרון(מ1.6.10) והתפרסמו באתרי אינטרנטשונים בכל שטחי האמנות ,חיבורים שכתב פרופ' יוסי גמזו וחומר אחר
הכתובתELYBIKORET.022.CO.il