המאגיה מקורה בלועזית ( MAGIC) והיא עוסקת בקשר שבין עולם החיים ועולם הנפטרים. בדרך של לחשים, השבעות, חיזוי וניחוש העתיד וטקסים פולחניים שונים. בכל תרבויות המזרח הקדמון הייתה למאגיה השחורה השפעה ישירה על אורחות החיים. באותן תקופות רבים השתיתו את הנהגותיהם בהסתמך על דברי המכשפים שלהם יוחס להם מעמד חברתי מכובד. יובן כי המאגיה השחורה הינה מאפיין של פוליתיאיזם, אשר היהדות מכנה עכו"ם, אשר בדרך זו מצאו ביטוי לצרכים אנושיים בסיסיים ולהתמודדות מול תופעות טבע שלהן לא מצאו הסבר. כדי להבין לעומק עניין זה עלינו לחזור מאות ואלפי שנים אחורה בזמן, לדמיין את עולמם של הקדמונים, לפני העידן המודרני, השכלתני והממוכן ולשאול את עצמנו כיצד הסבירו לעצמם בני האדם תופעות טבע, מחלות או אסונות.
באותן תקופות עתיקות רבים השתיתו את הנהגותיהם ואורחות חייהם לטוב ולרע בהסתמך על דברי המכשפים אשר במוצא פיהם חרצו גורלות . מאז ומעולם היהדות שוללת לחלוטין את המאגיה והכישוף ומזהה אותם עם עבודה זרה. היא אוסרת על שימוש בתכנים פולחניים אסורים שנאמר כי המאגיה והכישוף הם " תועבות הגויים"(שמות כ"ב) השוללים את ההכרה באל אחד ושנועדו להכפפת חוקיות הבריאה לתועלתו של האדם. כל זאת מתוך רצון עצמי (אגו) גס ,מגושם ודורסני שדורש לעצמו בלבד ואינו בוחל בשום אמצעי להשיג מטרותיו. בתלמוד במסכת סנהדרין סז' נאמר: אמר רבי יוחנן למה נקרא שמן כשפים שמכחישין פמליא של מעלה (כשפים – נוטריקון כחש פמליא של מעלה). בתורה נקראים סוגי המכשפים בשמות : חרטומים, אשפים , מכשפים וכשדים" ( דניאל ב'). באותה נשימה באה הקבלה ומכריזה כי הגדת עתידות לפי אותה חוקיות אסורה בתכלית. בין שאר התחומים האסורים נמנים: כשפים לאהבה, קריאה בקפה, בקלפים, בשמן ,סיאנס וכדומה.
היהדות רואה את הקב"ה כשליט יחידי על כל הכוחות בעולם. ואף אדם אינו יכול להשפיע במעשיו על רצונו. עם זאת,לעיתים מעניק הקב"ה ליחידי סגולה ראויים כוח רוחני גבוה על מנת להוכיח את גדולתו בעולם. כשם שעשה משה בהפיכת מטהו לנחש ובהשבתו למצבו הטבעי, בהטלת צרעת ביד –ובריפויה ועוד אותות ומופתים רבים שמבצעים נבחרי ה',במצוות ה'.
מנקודת מבטה של הקבלה כל נושא המאגיה השחורה מעיד על כפירה ואמונת שקר. חכמי הקבלה מציינים כי הן העוסקים בדבר והן אלה הפונים אליהם עלולים לשלם מחיר כבד מנשוא, לעיתים עד סכנת חיים ממש. בין המתנגדים הבולטים לעניין זה היו ענקי הקבלה האר"י,ר' שמעון בר יוחאי,הרמב"ן,ר' נחמן. לשיטתם כל מעשה הכשפים יונקים חיותם מטומאה ומסטרא אחרא ויש לדעת כי כל פעולה רוחנית בדרך זו טומנת בחובה מחיר גבוה שאותו האדם עלול לשלם. כלומר, אותו כוח רוחני שלילי יחזור ויפגע בעוצמה אדירה במי ששילח אותו כפי שציין הרמב"ן "מעשי כשפים על ידי מלאכי חבלה הם נעשים" (ספר שמות פרק ז') קרי, כל המאגיה השחורה ומעשי הכשפים מבוצעים באמצעות השבעת מלאכי חבלה והם תובעים מהאדם "תג מחיר" גבוה בגין כך.
אם כן, כישוף או כל השפעה רוחנית שלילית שמקורם במעשה ידי אדם המבקש לשלוט בזולתו על מנת שיעשה את רצונו כרצונו, מבטאים את הרובד הרוחני העכור ביותר הנמצא במדרגה החשוכה ביותר כל זאת משום השימוש באנרגיה שלילית ובכוחות אפלים להשפיע על רוח האדם ו/או על הגלם תוך שימוש שלילי בפוטנציאל הגלום בשלושה יסודות הטבע: אדמה, רוח ואש (מים אינם נטמאים )ואפילו ע"י שימוש בגוף האדם כמובא בליקוטי מוהר"ן בתורה ס"ד : " כמו אצל האדם יש כמה מיני מותרות ופסולת כגון ציפורניים ושיער וזיעה ושאר פסולת ומותרות וכן כישוף בא ממותרות ופסולת אלה".
דרך הכישוף, החומרים והכלים אסורים בתכלית האיסור ביהדות. בספר שמות פרשת משפטים נאמר" מכשפה לא תחיה " זהו הפסוק הקצר ביותר בתורה(במילים ואותיות) כדי לא לפגוע בטהרת התורה על ידי הרחבה בעניין הטומאה . אדם העושה מעשה כשפים מבקש לשלוט ולגנוב דעתו של אדם אחר עד אשר יכניעו ויכשילו במעשיו. ולפי החוק הפיזיקאלי של סיבה ותוצאה גם כאן האדם המבקש להשליט רצונו על זולתו באמצעים פסולים עלול להינזק מהותית עד כדי פגיעה אנושה בגופו ובנפשו .
מאז ימי קדם ניסה האדם להגדיר נכונה את הרגש הזוגי החמקמק המקשר בין איש לאישה. אותו רגש מהווה מכנה משותף הכרחי לקיום המערכת הזוגית וליציבותה לאורך זמן. כידוע ,לאהבה עוצמות שונות ופנים רבות והיא משתנה תדיר כיצור חי ונושם. חבלי הקסם המקשרים בין בני זוג הינם ייחודיים להם בלבד ומשקפים נכונה את מהות הקשר. מכאן שאין לומר כי אהבה אחת זהה לאחרת בעוצמתה , בעומקה הרגשי ובאיכותה.
לרוב כאשר מדובר באהבה רומנטית אנו מחפשים תמורה ערכית וממשית לאהבתנו. באם אין אנו מתוגמלים כמצופה בעניינו חיש מהרה פורצים להם רגשות רדודים כמו רכושנות, פחד, קנאה (אינה מראה כמה אתה אוהב אלא כמה אתה חסר בטחון) וכדומה, משמשים בערבוביה ויוצרים תמהיל רגשי הגורר אחריו שובל של ספקות שאורבים ומחכים להזדמנות להשתלט ולהסית את האדם משביל האהבה. מיד פורצת בלב האדם מלחמה בין שתי השקפות מנוגדות מהותית. האחת מבקשת להראות את יופייה של האהבה, יתרונותיה ולהאדיר את ערכה בעוד האחרת מדגישה את חסרונותיה, משחירה אותה ומציירת מצב מתסכל של מרירות וחוסר סיפוק. תוצאה תמידית של סיטואציה שכזאת תהיה אכזבה קשה המלווה בקושי ניכר בקבלת החלטות אודות עתידו של הקשר הזוגי. האדם מתהלך על חבל דק וחיש מהרה מחלחלים הספק והניכור המובילים לעכירות היחסים, לשברון לב ולניתוק הקשר. הרגשות משתלטים, מערפלים ומצמצמים כל סיכוי לראות את התמונה באור שונה ומכאן הדרך סלולה לחוסר איזון ולכאוס. מסע החיים מעיד כי כל אדם נפרד תמיד ממישהו קרוב וממלא כל פרידה מאדם אהוב עשויה לגרום למשבר. מכיוון שככל שהשקעתנו ביחסים גדולה יותר, רב הכאב, כי בעצם אנו מאבדים את עצמנו. קשת התגובות למצבי פרידה רחבה ומגוונת וכל אדם מתנהל באופן שונה. יש אנשים שחוסנם הנפשי מסייע להם לעמוד במשברים בעוצמה, הם מתגברים ואף לומדים את שיעורם וממשיכים הלאה כדי לנסות שוב לבנות מערכת יחסים חדשה. יש שמתמלאים בתרעומת ובמרה שחורה ונודרים נדר של חיי רווקות. יש את הקיצוניים שגוזרים על עצמם חיי נזירות ופרישות, וישנם אלה שאינם מתגברים ,שוקעים במרה שחורה וממאנים להשלים עם רוע הגזירה. בחולשתם הרבה יעשו כל שיידרש מהם על מנת לנסות ולהשיב אליהם את מושא אהבתם ומכאן הדרך לעולם המאגיה קצרה ביותר. הכישוף למטרות אהבה , החזרת אהבה וכדומה "אמור" לגרום לבן הזוג הסורר לתת את אהבתו ולהתמסר בצורה עיוורת ובאופן מלא, מבלי לדעת סוד המעשה.
לעניות דעתי מושג " החזרת אהבה " מעצם הגדרתו טומן בחובו שקריות ובעיתיות רבה ביותר. בזמן פרידה אנו חשים נפרדים מהקוטב השני שלנו ותחושת כאב חד וצורב מפלחת את הלב. ישנם כאלה שישכילו ללמוד את השיעור וימשיכו הלאה בחייהם וישנם הממאנים להשלים עם רוע הגזרה ובשיברונם הם פונים לעולם הכישוף. עצם הרצון האנוכי והאגואיסטי של האהוב הננטש להשליט על מושא אהבתו את כוחו כך שיעשה את רצונו כרצונו מעיד על הפעלת אלמנט כוחני השולל מהאדם את אפשרות הבחירה החופשית לאהוב את בן / בת הזוג מתוך רצון נקי וטהור הניצב על יסוד החשיבה העצמאית ושיקול הדעת. החפים מכל מניע כפייתי הגורם לערפול חושים ולחולשה שבגינם האהוב מוסר את ליבו בצורה עיוורת וללא כל יכולת שליטה. מה שבוודאי מעיד על אהבה שקרית, מלאכותית וחסרת כך ערך רגשי ממשי שלעולם לא תחזיק מעמד ותתפורר לאיטה עם הזמן. לכן, אין ולא תיתכן "החזרת אהבה" שאין בה שלילת חירות ודעת מן הזולת ומה ששנוא עליך לא תעשה לחברך. יובן מדברי כי חכמת הקבלה איננה מכירה במושג " החזרת אהבה " וכל ניסיון לשייך לה תחום זה חוטא לאמת. אסייג את דברי לעניין שלום הבית בין איש לאשתו שגדולי המקובלים הרחיבו בעניין זה ולימדו כי מצווה גדולה להשכין יחסי אהבה ורעות בזוגיות אך לא בכל מקרה ולא בכל מחיר ולראיה קיימת מצוות גירושין. לפיכך טועים ומטעים כל אותם הטוענים כי יש באמתחתם סודות פלאיים מהקבלה להשבת אהבה נכזבת ולעניות דעתי מדובר בהולכת שולל, באשליה ובמרמה לשמה . אהבה נמשלת לאש וכשם שהיא ניצתת בין אנשים באותה מידה היא יכולה לדעוך ולהיכבות. כך שכל ניסיון להצית אותה מחדש כמוהו לנסות להחזיר לחיים את מי שכבר נפטר. יובן כי אין ולא תיתכן החזרת אהבה שאין בה שלילת חירות ודעת מן הזולת ומה ששנוא עליך לא תעשה לחברך ודי לחכימא ברמיזא. הרחבתי בנושא המדובר דווקא בשל הרגישות הרבה הקיימת בו, המיתוסים הנקשרים בו ולמען פיזור הערפל האופף אותו כמקסם שווא.
מוגש בברכה
www.kabalah.co.il
יצחק אהרון ראש מרכז "חכמה" מייעץ חוקר ומרצה של תורת הקבלה.מפרסם מאמרים שבועיים בעיתונות המקומית בפריסה ארצית. עורך את ערוץ הקבלה באתר Y NET של ידיעות אחרונות. משדר תוכנית יעוץ בקו המומחים של רדיו 103FM ובימי שישי ברשת ב' בתוכנית "מה יהיה" עם יואב גינאי. טלפון 03-9220784
© כל הזכויות שמורות•החומר באתר זה מוגש בברכה מטעם יצחק אהרון ו/או "חכמה" המרכז לקבלה למען הגברת המודעות ולשיפור איכות החיים של כל אחד ואחת. בשל כך הוא מותר לשימוש והפצה ללא הגבלה ובתנאי שתוכנו לא ישונה ויצויין מקורו.