בראשית היה רק חול וחול. ואח"כ היו גם עצים
אלו היו מתקני המשחק הראשונים של פעוטות ישראל בתחילת המאה ה-20 .
בשנות ה-50לא היו די וי די או אינטרנט, בילינו את רב זמננו הפנוי בפעילות פיזית ברחובות.ובהרבה שטחים פנויים שעוד היו אז בעיר ת"א.אפשר היה אז לשחק מחניים ברחובות כי מכוניות עוד לא היו אז, היו רק "אוטואים" שנסעו לאיטם מדי כמה דקות.
בשד' בן ציון בת"א הינו עולים על עץ בפינת רח' מאז"ה ,ועוברים דרך צמרות עצי הענפים עד לקיצוני שבהם בפינת רח' אחד העם.
מבנינים שהיו בשלב בניה היינו קופצים מקומה שניה או שלישית למטה לערמות החול הגבוהות שבמגרש.
מתקני יבוש לכביסה בחצרות עשויים צינורות ברזל שימשו לנו כמתקני התעמלות ומתח.
למה בכלל צריך מתקני-משחק ?
מתקני משחק חשובים להתפתחות נפשית תקינה של הילד,הוא לומד להתגבר על פחדים ומכשולים פיזיים. הם מפתחים את התפיסה שלו, את כושרו האינטלקטואלי, את הקואורדינציה
ואת כושרו הגופני. כדי שהמתקן ימלא את יעודו, עליו להיות מושך ואתגרי, מגרה את החושים אך גם בטוח.חשוב גם כמה מתקנים שיענו על מגוון פעילויות פיזיות.
לכן גם נכון שיהיו מתקנים שיתאימו לילדים בעלי כושר ויכולות שונות וגם לגילים שונים.
באמצע המאה שעברה מתקני-המשחק "האמיתים" היו קטנים ומועטים. היו חברות שייצרו מתקנים עשויים צינורות ברזל. בקיבוצים הכינו מתקנים מגלגלי מכוניות וכלים חקלאיים ישנים.והתחיל ייצור של מתקני-משחק מודולריים מפיברגלס-חומר שנהרס מהר בשמש הישראלית.
בתחילת שנות השבעים ייבא האדריכל גדעון שריג את רעיון גני-השעשועים מארה"ב. מתקנים מאסיבים עשויים עמודי טלפון וחשמל משומשים.הגן הראשון הוקם עם תלמידי "בצלאל" על גדת הירקון.ואח"כ התפשט סגנון זה בכל רחבי הארץ. אני עבדתי אצל האדר' שריג והייתי אחראי אצלו על תכנון מתקני-המשחק.תכננתי אז במחצית שנות השבעים את גני-ההרפתקאות הגדולים בארץ.
כיון שלא היה אז בארץ תקן בנושא, השגנו תקן אנגלי כדי לדעת מה נכון בטיחותית.
המתקנים אז לא היו עוברים אישור של התקן היום, אבל איני מאמין שהיו אז יותר תאונות.
הילדים לקחו סיכון ונזהרו בפעילותם הפיזית והמאתגרת יותר מאשר הפעילויות במתקנים "הבטוחים" של היום.
מתקן מיוחד במינו שעושה רושם בוצע אז בירושלים - "המפלצת" תוכנן ע"י הפסלת הצרפתיה ניקי דה סנט פול, הינו דוגמא למתקן גדול, יפה תואר ולא תקני, המהוה עד היו מוקד עליה לרגל לילדים ומתכננים.
בסוף שנות השבעים הקמתי את הקמת החברה הראשונה למתקני-משחק מודולריים מעץ "פארק".חברה זו קיימת עד עכשיו.
מאז קמו כפטריות אחרי הגשם הרבה חברות שמייצרותבערך את אותם המתקנים.
מעץ ממתכת ומפלסטיק.חלקן מייבאות מתקנים או חלקי מתקנים להרכבה בארץ.
ובעיקר מעתיקות אחת מהשניה את "החידושים האחרונים" בנושא.
לרב החברות אין מעצבים מקצועיים שמעצבים את הלוק החיצוני של המתקנים.
והרבה פעמים רואים מתקנים ממש מכוערים.
טכניקות הצביעה של המתקנים נותנות היום ליצור בצבעים שונים,אך במקום לתת לצבע להיות חלק מהעיצוב, בחירה של 3-4 גוונים, התאמה לסביבת הגן או למשל חלוקת המתקן לצבעים לפי הפונקציות המשחקיות,
רואים לפעמים מתקנים שנראים כמו סלטפירות -כל מטר של חלק מהמתקן בצבע אחר,
לרב מוכתב צבע המתקן לפי גווני החלקים שיש באותו רגע במחסן החברה.