Ramey מחשיב חילופי זוגות גם כהתנהגות סוטה, אך הוא מאמין גם שזהו סגנון אלטרנטיבי בר קיימה לחיי המין, שהינו פיתוח תומך שמטרתו לתקן את מוסד הנישואין המונוגאמיים. הוא חושב שהסווינגינג הינו "ניסיון לבנות רשת מורכבת יותר של קשרים אינטימיים שיכולה לספוג חלק מההשפעה שיש למורכבות החדשה שנמצאה לגבי קשר זוגי מכיוון שקשרים זוגיים ניידים במידה ניכרת ובינהם גם קשרים המתבססים על אירועי חילופי זוגות, שנמצאים כאן היום ועוברים למקום אחר מחר צריכים לפנות אחד לעבר השני ולפתח קשר מורכב הרבה יותר שיחליף את מבנה היחסים עם האחים, השכנים והחברים, שכבר אינו קיים על בסיס של טווח ארוך. Ramey רואה במפגשי חילופי זוגות תוצאה מתפתחת טבעית בספירה המינית מכיוון שנעשה מעבר מנישואים שנקבעובאופן טקסי תוך התבססות על זכויות, לנישואים שנקבעו באופן עצמי ומבוססים על פריבילגיות. הוא שיער כי "סווינינג עשוי לכלול צעד מעבר בין בעל לאישה", וברגע שמחויבות זו הושגה, סווינגרים נוטים לנשור מכיוון שהתגובתיות אחד כלפי השני כל כך משביעת רצון.
Gilmartin רואה בתופעת המפגש לצורך חילופי זוגות כהתנהגות סוטה שהינה תוצאה של גורמים סביבתיים, בייחוד ממסדה משפחה וממסד הדת. על פי תיאוריה זו, ככל שאדם יותר אוטונומי, כך סביר יותרשהוא יקבל וימזג שינוי חברתי. מכאן שככל שהתנהגות סוטה יותר, כך גדולה יותר דרגת האוטונומיה מממסדי הבקרה החברתיים. משמעות אחרת שיש לתיאוריה זו היא כי תוצאות הסווינגינג תלויות בהקשר החברתי והתרבותי שבתוכם הסווינגינג מתקיים. במידה ואדם החליט לקבל התנהגות סוטה זו ולהפנים אותה, סביר להניח שיהיה סווינגר מוצלח, אם כי לעיתים עיסוק אקטיבי בעריכת אירוע חילופי זוגות יכול להתפרש בחברה כצעד נועז למדי.
Stephenson מציעו אומר כי אנשים הופכים להיות מעורבים בסצנה הפעילה של חילופי זוגות כתוצאה מאירועים חיצוניים המביאים את המנהג לתוך המודעות הפרטית ולדיון הציבורי, מייחסים אמינותו ישימות לכך, מספקים הכלל המספרית של הכול וקבילות חברתית של משתתפים, ויוצרים מבנה שבו נמצאים אנשים שקודם לכן היו בורים לגבי המנהג ובאופן גלוי העניקו לו מעט מחשבה או בכלל לא. גורם הנעה חשוב היא כמות ההנאה שאדם מקבל מאותה התנהגות, וההחלטה הסופית להשתתף בפעילות תלויה בכלי הוויסות הפנימיים של שאינם תמיד גלויים לעין אך גם בכלי הוויסות החיצוניים של הסווינגרים במסיבות חילופי זוגות.