יתרונות לחילופי זוגות שמצביעים עליהם במחקר
היתרונות שהחוקרים נותנים למבצעי חילופי זוגות כוללים את הדברים הבאים: חוסר רמאות, הסרת מעצורים מיניים, שיתוף תחומי עניין ומעורבות הדדית, הענקת נאמנותלנישואים, שחרור ממונוטוניות מינית, החייאת הנישואים מחדש, שיפור דימוי הגוף, הגברת ההתעניינות המינית בקרב בת הזוג, עלייה במודעות התפיסתית והוקרת הבן זוג לסקס, שיפור הביצועים המיניים, הגדלת מעגל החברים, מעורבות גופנית אך לא רגשית, ותחושת חום, קבלה והיענות, אותן לא מוצאים במסיבות חילופי זוגות או בהקשרים חברתיים אחרים. שלושת הדברים האחרונים שהוזכרו הינם שונים בהתאם לסוג הסווינגר שהוצג.
באופן כללי, רוב החוקרים טוענים שהסווינגרים שלהם מוצאים שאירועי חילופי זוגות משמשים מקור תמיכה לנישואים שלהם. המשתתפים הללו מעניקים לקשר הנישואים שלהם משמעות עליונה: לפגוש סווינגרים אחרים ללא ידיעת האישה שלהם הינו דבר אסור בהחלט. מרבית המשתתפים חושבים שחילופי זוגות סייע לנישואים שלהם למרות שהם מרגישים שזה לא היה עוזר לנישואים כושלים. הם מאמינים גם שלא כל אדם מסוגל מבחינה רגשית להיכנס לסצנת הסווינגינג. מספר חוקרים(Smiths, 1970: Bell, 1972: McCary, 1973: Gilmartin, 1974) גילו כי לסווינגרים אין יותר בעיות אישיות או הפרעות נפשיות מאשר אנשים שאינם עוסקים בסווינגינג. חוקרים אחרים אינם מסכימים לכך ומרגישים שלסווינגרים הנוטלים חלק אקטיבי באירועי חילופי זוגות יש נטייה להיות עצבניים ולא בשלים.
(Gilmartin (1974 מצביע על כך שהלא מסכימים הם אלו שנוטים לתמוך בסטאטוס קוו בטענה שהסווינגינג מתקשר לפתולוגיה אישית וחברתית, אך עם זאת הם לעתים נדירות מספקים כל תמיכה מחקרית שהיא לכך) וכי שיעור הגירושין אינו גבוה יותר מהממוצע הארצי. כאשר גירושין אכן מתבצעים, חילופי זוגות אינו הגורם העיקרי לכך: זהו בדרך כלל הקש האחרון ששובר את גב הגמל. חוקרים מסוימים חושבים גם כי סווינגרים הינם יותר הוגנים ופתוחים בכל מה שקשור לסקס. אולם, הם אינם חושבים שסווינגינג הינו תחליף לקשר של אחד על אחד: זהו סוג של חוויה אשר מוסיפה לחיי הנישואין אך חוויה בעלת ממדים רגשיים וגופניים שונים(O’Neills, 1970).
חסרונות לחילופי זוגות במחקרים אחרונים
חסרונות ו/אוסיבות לנשירה ממסיבות חילופי זוגות כוללים: קנאה ורכושנות, חוסר התחייבות ומעורבות, מכאניות גדולה מדי ואובדן זהות, מה שמקשה על מציאת אנשים מתאימים לעסוק איתם בפעילות של סווינגינג, אשמה, התפכחות מאשליה ואכזבה, שעמום ואיבוד עניין, הפחד מהגילוי, חוסר יכולת לענות על ציפיות הדימוי הפסיכולוגי-מיני העצמי, סכנה מפני מחלת מין, אימפוטנטיות של הבעל, הסחת דעת מינית מצד אחרים, איום על חיי הנישואין, הפחד מכך שהאישה תיהנה יותר מהתהליך הפעיל של חילופי זוגות, הפופולאריות של הרעיה, חוסר היכולת של הרעיה לסבול את זה, תחושת הניצול שלהרעיה על ידי בעלה, פיתוח של מעורבות רגשית חיצונית, יותר מריבות, החלטה להביא ילדלעולם, וגירושין אופרידה.
(Denfeld (1974 ערך מחקר על נשירות, על ידי שליחת שאלונים למגוון יועצי נישואין אשר נתנו ייעוץ הן לסווינגרים והן לנושרים מפעילות חילופי זוגות. השאלונים כללו רשימה של בעיות שליליות, השוואה של בעיות אותן חוו הסווינגרים לעומת הלא סווינגרים, והיבטים חיוביים של הסווינגינג. ליתרונות הייתה נטייה להיות זמניים יותר מאשר ארוכי טווח. נוסף על כך, Denfeld מעלה את השאלות בכל המתקשר להאם מדובר בפעילות שוויונית באמת(כפי שטועןHenshel, 1973,ו-Newton & Benton, 1974 ). נראה כי פעילות חילופי זוגות זו הינה סקסיסטית בכל שהבעל הוא בדרך כלל היוזם (Henshel, 1973מדווח על58.7% מהבעלים כיוזמים ורק על12% מהרעיות כיוזמות), והרעיה או מרגישה שכפו עליה להיכנס לפעילות או שהיא מרגישה מנוצלת על ידי בעלה. כאשר הם מדווחים על בעיות, הדגש של הבעל מושם על ההנאה ועל הסיפוק שלו בעוד שהאישה מדגישה את השמירה על התא המשפחתי. כראייה ניכרת יותר לסטנדרט כפול בקרב מבצעי חילופי זוגות, סקר שכלל 20000 אנשים (Athanasiou et al, 1970) מצא כי41.4% מהבעלים ביטאו התעניינות בסווינגינג בעוד שרק 21.6% מהרעיות ביטאו התעניינות בכך.