עדמחצית שנות השמונים היה ענף האירוח הכפרי בעיקר על בתי הארחה במספר קיבוצים. בזמנו היה ענף החקלאות הפרנסה העיקרית והאירוח הכפרי היה ענף פרנסה משני. הסוכנות היהודית הקצתה משאבים קטנים מאוד בענף התיירות ובמספר מצומצם של ישובים שקיבלו הכרה, זכו בתקציבים לפיתוח הענף. בניהם קיבוץ אמירים, ומכמורת.
בסוף שנות השמונים החל ענף של צימרים יוקרתיים עם מגוון רחב של ריהוט גן יוקרתי בארץ לתפוס תאוצה בגלל מספר סיבות, ענף החקלאות הפסיק להיות רווחי.וישראלים שטיילו בחו"ל לנו בצימרים בעיקר באירופה. והחלו לחפש סגנון דומה בארץ. צרכיו של התייר הישראלי ורצונו של העוסק בענף התיירות נפגשו וכךנוצרה התיירות הכפרית בישראל ותפסה תאוצה בהיקפים גדולים. תחילה זה החלבקיבוצים ועם הזמן גם במושבים. באזורים המבוקשים לתיירות קמו עמותות והעלו רעיונות לפיתוח ושיווק ענף הצימרים. משרד התיירות הקצה משאבים מצומצמים.
בשנת 1992 חל מפנה בענף זה ומשרד התיירות הבין שיש להקים מערכת מסודרת בענף האירוח הכפרי. שר התיירות מינה יועץ בנושא התיירות הכפרית בארץ והקצה משאבים כספיים לענף.
בשנות השמונים היה מספר מצומצם של קיבוצים ומושבים שעסקו בענף וכיום ישנם עשרות יישובים בעיקר בצפון שהפכו את ענף הצימרים לפרנסה העיקרית. בתי המלון בצפון מכילים אלפי חדרים לאירוח הנופשים ועל פי הערכות ישנו מספר כמעט כפול של צימרים. כתשעים אחוז מענף הצימרים מתבסס על הצרכן הישראלי. כיום ישנו מאמץ שיווקי של הענף למשוך תיירים מחו"ל.
התייר הישראלי מחפש צימר שיש בו בעיקר שילוב של יוקרה וחדשנות. וכמובן צימר במקום שיש בו נוף גלילי, ובאזור שופע בפעילויות, אטרקציות ואיך לא? מסעדות טובות. משהחל ענף הצימרים לתפוס תאוצה קמו עמותות תיירות בכל האזורים המתויירים בארץ. במקביל משרד התיירות החל לתקצב עמותות אלו, עמותה ראשונה הוקמה בגליל העליון. עמותה זו טיפלה במספר רשויות מקומיות והחלה לבנות חבילות נופש בשילוב עם אטרקציות ומקומות בילוי. כיום משרד התיירות מטפל בכל הקשור ללינה הכפרית ומסייע בתכנון והקמה של תשתיות במושבים ובסביבתם, ומקצה מענקים עד גובה של 25% לתושבים הרוצים בבניית צימרים. וכל זאת על מנת שאיכות הצימר תהיה ברמה טובה. בנוסף הוקצו משאבים לטובת שילוט האזורים ועוד.
בקידום הפרויקטים שיזם משרד התיירות נבחרו מספר ישובים שעסקו בעיקר בענף התיירות וזכו במענקים אך במקביל גם חוייבו להשקיע מכספם הפרטי. הגופים שטיפלו בפרויקטים אלו - משרד התיירות, משרד החקלאות,והסוכנות היהודית. בנוסף הושקעו משאבים גם בתוך הישובים עצמם בפיתוח תשתיות, תאורה,שילוט חנייה וכו´.