דרכו של החוזר בתשובה

דרכו של החוזר בתשובה
ברצוני להביא את טיפוס החוזר בתשובה, אשר חזר בעקבות מחשבה מעמיקה,בחינת עצמו,בדיקה מעמיקה של ערכיו ה"חילוניים" -לעומת האמונה שישנם ערכים בדתו היהודית ,אשר במידה ויתחבר אליהם- יחוש מלא יותר,עמוק יותר, וכן ימצא משמעות עמוקה ותכלית לחייו.אקדמאי,הורה המרגיש אחריות להעברת ערכים רוחניים לילדיו.מאורעות לא קלים עוברים עליו, והוא מבין שכנראה דרכו מוטעית- ועליו לחפש דרך חדשה.אין לו פה כל אינטרס כלכלי-אלא ממקום של ניקיון נפשי וטוהר.
החוזר בתשובה מוצא את האדם או המשפחה החרדית אשר תפתח בפניו את הצוהר הלא מוכר של הדת היהודית .הוא תינוק שנשבה-זאת הוא שומע לראשונה.הוא לא אשם .הוריו הם האשמים בכך, שלא לימדו אותו את המצטרך.או קיי -הוא נקי עם כך מכל אשר עשה כל שנות חייו, כלפי בורא עולם.יש הקלה.
אם כך, עליו לחפש אבא ואמא חדשים שילמדו אותו את כל התורה ולא על רגל אחת.הוא הופך למעשה לתינוק שצריך לינוק חלב כשר מהורים היודעים מה עליו לשתות- דרך מקורות טהורים הנהירים להם.
בכל גיל שלא יהיה,נאמר בגיל 30-הוא שב להיות תינוק וכל מהלכיו יהיו בהנחיית מייצגי השם.
האחריות של המחזיר בתשובה גדולה מאד.מההרס של ה"חילוניות" של החוזר בתשובה, עליו לבנות בניין חדש ,והאחריות בהחלט נופלת עליו -כי האיש נושא אליו עיניים.הוא הרי נציגו של הקב"ה והוא יעביר לו את כל התורה הנכונה.(כי הרי תורת הוריו נשמטה מתחת לרגליו ובטחונו יחד איתה).מתחילים להכניס בו תורות ואמיתות חדשות והלכות הולכות ומצטברות.
לאחר ביטול יכולות הוריו גם מוריו וערכי מדינתו נשמטים מתחת רגליו-מניחים עליו משקפיים חדשות.מוריו החילוניים לימדוהו ערכים לא נכונים.אפילו את ההיסטוריה היהודית הם עיוותו.הוא לומד הסטוריה חדשה ,ותוהה למה עלה כך בגורלו שרימו אותו ולא גילו לו את האמת לאמיתה ,במקום להסתיר עובדות- לנוחיות המדינה החילונית ציונית.הוא מבין שבמגילת העצמאות -לא הוסיפו כלל את עזרת הקב"ה וסייעתא דשמיא.היו מנהיגים שראה בהם דגולים-שמצאו לנכון, שרק כוחות אנוש עזרו להרים את פרויקט הבית היהודי...הוא ממהר ללמוד את התורה החדשה וקצת כועס על התרמית.
החוזר בתשובה שלנו חגג את חג העצמאות,נשבע לדגל והיה גאה בו ושר בקול גאה ובטוח את ההמנון.הוא היה בתנועות נוער,הוא שירת בגאווה את מדינתו-גם זה לא טוב...חג עצמאות אינו חג בעולם החרדי מקסימום:חג העצמות...והשירות הצבאי הוא שירות שטוב לחילונים יותר, כי החרדי משרת את השם -למען כל ישראל, וזאת התכלית.לא שחלק אינם משרתים,אך רק ככורח.אין בזה גאווה וזה לא בדיוק מוסיף לשידוך בעיקר אם שירת לפני החתונה.
החוזר בתשובה שלנו נבוך- אך מקבל עליו ,שהוא שגא לאורך כל הדרך...הטעו אותו כמובן...הרי הוא תינוק שנשבה..
כשהמדריך שלו נוסע לחו"ל או להוריו הוא חש כתינוק שהוריו עוזבים אותו בבית -כפעוט לא מוגן בתחילת צעדיו .
גם בביתו עם אשתו-הדברים משתנים.גם עם הילדים.הוא חייב במצוות תפילה,תפילין ועוד והיא בשלושת המצוות שלה:חלה,נרות,נידה.הוא מתפלל עם הגברים והיא בעזרה.הוא לא יכול לגעת בה אם היא לא טהורה.הם לומדים ללכת יחד כילדים בשבילי זוגיותם.לפעמים השינוי גורם למתחים חדשים ,וכל הגישה לשלום בית ותפקידי הגבר והאישה.כן שוויון לא שוויון?השינויים בתפיסת מהי זוגיות, מביאה לחצים .האם ניתן להמיר באמת ובתמים חינוך של שנים בחינוך מחדש מבלי שהישן ישפיע על החדש?
האם זה לא גורם לחוסר חיבור אמיתי שיכול להביא להתפכחות- אם אתה אדם ישר עם עצמך?
את האמיתות האלה לא מזרימים לך מידית.כשאתה כבר לבוש חיצונית כחרדי וכול מכריך מאז וסביבתך יודעים על השינוי.ואז כשאומרים לך על הדגל ועל יום העצמאות דברים המנוגדים בתכלית, לחינוך הבסיסי שלך -אתה כבר שבוי בתוך הבגד והחברה החרדית.איך תוכל לקום וללכת?עשית שינוי כל כך גדול?
ואז אתה מוותר להם ומקבל את דעתם, או רק בשיחה אתם .או מלמד את עצמך להאמין שזה נכון ,או אומר לעצמך שיגידו ,יש דברים שאני אשמור לעצמי.
ואתה הולך לבית הכנסת,ואתה הולך למבצעים,ואתה יורק אש על מי שלא מקבל את הצורך לחזור בתשובה ואתה חרדי כלפי חוץ למהדרין.
אתה מצליח גם להטעות את עצמך וגם את כל הקהילה. כי אתה נוהג,מתלבש ועושה הכול אפילו יותר בקיצוניות מהם...אתה תלמיד טוב ודואג שכל משפחתך גם הם יהיו "בסדר"
העניין הוא, כשאתה מגיע בענייני החזרה בתשובה לגיל ההתבגרות.נאמר לאחר 13 שנה.אתה הרי כמו כל תינוק שבגר מתחיל לבעוט ולבדוק...
ואז...אתה או קיצוני יותר ומצעק יותר...שידעו כמה אתה דתי.ואולי אתה גם מאמין מאד שאתה שם באמת בפנים לגמרי, ושוב אין בך טיפה מתורת אביך ואמך החילוניים.
או שאתה מתאזן. וגם אם מתגנבות ספקות-מה ,תעשה שינויים?הכול תלוי בך .האישה,הילדים וכל השידוכים והחתונות ה"טובים" תלויים במה שתאמר-אתה שותק, ואולי בחדרי חדרים מרשה לעצמך להשתובב..כאילו אלוקים לא נמצא גם הוא בביתך...
או שאתה חוזר בשאלה....
וזה באמת כבר מתאים למאמר אחר...