את אחד מימי הטיול שתכננו אנו קבוצה של ארבעה ישראלים בעשור החמישי שלנו, פתחנו דרומית לבנגקוק.
עכשיו לאחר ארוחת הבוקר המאוחרת שאכלנו בחוות הקוקוסים של בני הזוג המקסימים טיי ומילקן גיבסון. המדריך שלנו הוא תומי הישראלי, שהפך למקומי לפני שבע שנים ועבד לפרנסתו בהדרכת תיירים מישראל. תומי מספר לנו שהזוג נמנה עם המעמד שנחשב לגבוה, אבל אין דבר בלבושם ובביתם הצנוע שמעיד על כך.
השכם בכל בוקר, מטפס מר גיבסון, בעל מבנה גוף אתלט שהוא בן להורים שהאם ממוצא תאילנדי והאב ממוצא אוסטרלי, על עצי הקוקוס הגבוהים שבמטע לקטוף אגוזי קוקוס בשלים, מהם הוא מפיק סוכר קוקוס.
בני הזוג גיבסון לוקחים אותנו לביתם התאילנדי, הנחשב לבית אירוח טיפוסי ודומה לשאר הבתים שנמצאים בסמוך להם. הבית בנוי על כלונסאות עץ השקועים בתוך מי נהר מוקף בהמון עצי קוקוס.
טיי ומילקן מחזיקים בביתם עוזרת שמכבדת אותנו בבננות תאילנדיות מטוגנות ששוחות בסירופ דמוי טופי, המורכב מסוכר קוקוס שמילקן הכין. הם מחייכים אלינו ועוקבים אחרינו בעיניהם כשאנו בוחשים את הבלילה הסמיכה בצלחותינו, מצפים לתגובה מפינו שלא אחרה לבא. יש טעם שונה לקרמל קוקוס שמעשיר אותו מקרמל קנה סוף.
כשסיימנו טיי ומילקן מלווים אותנו בסיור היכרות בביתם.
החדר הראשון השמיע קולות של חריקת עץ לצעדנו והדיף ריח של שרף קרמל. בתוכו ישבה תאילנדית צעירה חייכנית על מזרן מצויר בצבעים של ירוק לבן וורוד כשמולה ממוקמת מיטת עץ מוגבהת, שעליה מבצעים הסרת שיער בשעווה שרף ביתית המיוצרת במקום, כמובן, לא אחרת משעוות שרף סוכר קוקוס שמילקן הכין.
בחדר הסמוך השני, נפרשו מזרנים, עם אותם הציורים שבחדר הקודם, על ריצפת העץ. עליהם יפרקו לגורמים אחר כך שתי מסז'יסטיות את מי שיתנדב, וירכיבו אותו בחזרה כדגם משופר יותר.
מילקן ניפרד מאיתנו בנימוס ואץ לכיוון המטבח, לתת כתף והוראות לקראת ארוחת הצהריים לתאילנדי סו שף המקומי ואילו טיי והמדריך ליוו אותנו לעבר המזח הפרטי של חוות הקוקוס.
טיי רכנה לשידת העץ המפוסלת עבודת יד של מילקן בעצי קוקוס, הוציאה מתוכה נרגילות עישון בטעמים שונים והציעה לנו אותן לעישון. אחר כך הגישה לנו כוסות זעירות ושפתה לתוכן תה בצבע ירוק לימון.
ישבנו באווירה שלווה עם לווי ציוצי הציפורים המקוננות להן הי שם בשיחים, מבלי להרגיש איך שהזמן אץ לו, עד שמילקן וסו שף סיימו להכין את הארוחה. טיפ הופעל וברקע נשמעה צלילי מוסיקה מקומית. סרקנו למרחוק את הנוף והסתכלנו על קבוצת אנשים שהתרחצו וחפפו את שיערם בנהר שמימיו זהבו וסנוורו את עינינו מקרני השמש הנשברות.
ארוחת הצהריים שהוגשה לנו כללה שרימפסים טריים מוקפצים בירקות מצופים טמפורה, שהוא סוג של בצק העשוי מבירה, דגים קטנטנים מטוגנים עם עצמותיהם, עוף עם קשיו ברוטב סוכר קוקוס פיקנטי ערב לחך.
" דניש קוסמטיקס - להיות חלקים במיוחד "