641אירוסין במנזר-פרוקופייב-ביקור ביתהאופרה סטנסלבסקי ממוסקוה באופרה בת"א641
צילומים-האופרה-ולפיןהאופרה הישראלית מעלה כעת את האופרה "אירוסין במנזר"מאת סרגיי פרוקופייב.
אופרה זו הנה יוצאת דופן.
זאת לא האופרה המפורסמת ביותר שלו .הוא כתב אופרותמפורסמות יותר ומוצגות יותר מאשר אופרה זו.
ההפקה המוצגת הנה הפקה אורחת של בית האופרהסטנסלבסקי ממוסקבה שזה ביקורה הראשון בישראל.
זהו גוף שנוצר ב1941 על ידי מיזוג של תיאטרון מוסיקליובית האופרה סטניסלבסקי.
היום היא מבצעת רפרטואר קלאסי ומודרני, רוסיובינלאומי.
האופרה הגיעה לארץ על כל מרכיביה פרט לתזמורת כאשרהתזמורת המלוה הנה תזמורת האופרה הישראלית-תזמורת הסימפונית הישראלית-ראשוןלציון.פרוקופייב עזב את בריה"מ עבר למערב שהה בו וחזר כדילשרת את המולדת.
הוא כתב אותה ב1941 לאחר שחזר אך העלה אותה מחוץלבריה"מ בפראג.
הוא נאבק עם האמת האמנותית שלו והלך בשביל הזהב כדילספק את דרישת המשטר ו יחד עם זאת גם שמר על עצמאותו האמנותית.מקובל שמלחינים רוסיים וממזרח אירופה השתמשו במקורותסיפרותיים לאומיים וחומרים הסטוריים ברוב המקרים כי היה צורך לשרת את המולדת ולעשותתעמולה למציאות היום יומית.
ביצירה זו פרוקופייב הלך למקורות הקומדיה המערבאירופית דבר שלא היה מקובל.
הן אופרה זו והן "אהבת שלושת התפוזים"שלו הנןסתמיות,זורמות,צעירות ומשעשעות המספרות סיפור על בני אדם,לא דמויות סטריאוטיפיותאלא אהבה,אוהבים, ללא כל ביקורת,ללא כל מגמת תעמולה אפילו מרומזת.מקור הליברית באירוסין במנזר הוא מחזה אירי שכתב במאהה18 ריצ'רד שרידן בשם"בת הלוויה או בריחת האוהבים הכפולה". פרוקופייב ומירה מנדלסוןבת זוגתו השניה עיבדו את המחזה .
באופרה שיש בה סממנים של קומדיה דל ארטה וכןממוליר יש עלילה מסובכת,מלאה באין ספור פרטים קטנים לא חשובים.
הבמאי של ההפקה הנוכחית -אלכסנדר טיטל בשיתוף לודמילהנלטובה הבין זאת והשתמש בעלילה כמסגרת בלבד מבלי ליחס לה חשיבותמרובה.הוא ביים את האופרה כך שהפך אותה לחזיון שהצד החזותישלה גובר על הכל.יש באופרה אקרובטים,ליצנים,מקהלת גברים הדומה למקהלות הצבאבבריה"מ,אוירון,חומת לבנים ואפילו תזמורת קטנה של מכבי אש.
מקהלת הגברים עם סולן הבאס כפי שהיה מקובל במשטרהקודם היתה מעולה.אולי זה היה הסממן הרוסי היחיד שבאופרה זו.
הכמורה מוצגת לא כל כך באור חיובי כאשר כולם עם בקבוקמשקה ביד שותים ,משתעשעים ושרים- הבקבוק הוא אויר שמש חיינו. יש בבימוי הרבה קטעים לא רלונטיים לעלילה שבאים כדילשעשע לרענן,להרשים.
האופרה הנה מודרנית בגישה שלה.
התפיסה של הבמאי כאמור ויזואלית בעיקרה.היא מתרחשתבסביליה ואין כל סיבה שהיא לא תתרחש בכל מקום אחר בעולם.
הבימוי מאוד קיצבי,קולח,מענין ,מגוון, צעירועליז,קליל ומשעשע.הרבה התרחשויות,הרבה תנועה, הרבה צבע.תאוה לעינייםהתפאורה המיוחדת והמענינת שהיתה על הבמה לא משתנהלאורך כל האופרה כאשר עליה עשרות שבשבות בצבע לבן בגדלים שונים שבשינויים קלים חלקמהזמן מסתובבות תוך כדי העלילה ללא כל קשר לעלילה ועולות ויורדות ללאהפסק.
כמו כן יש בה אקוריום ובו סירנה -אישה חיה עם זנב שלדג וליצנים מסתובבים.
הבמאי הסביר את הרעיון לתפאורה זו בזכרונותילדות.המעצב היה ולדימיר ארפייב.
הכוריאוגרפיה שכללה תנועה רבה ותרגילי ספורט היתה שלאירנה ליצגינה.
התאורה שהאירה רוב הזמן אור לבן מלא כיאה לשמחה,עליצות,אופטימיות ורעננות עוצבה ע"י אידלר בדרדינוב.
התלבושות היו יפות,יצירתיות ביותר בסיגנונות שוניםוצבעוניות מאוד.האופרה מתרחשת אמנם בסביליה אך המחזה אירי והמוסיקהרוסית .
לדון ז'רום -ויאצסלב ווינרובסקי שני ילדיםפרדיננד-דימיטרי זואב ולואיזה-מריה פקהאר.
האב דואג לחתן את בתו עם סוחר דגים עשיר יהודי בשםמנדוזה-דימיטרי סטפנוביץ. כמובן שלה תכניות אחרות.
את האב מענין יותר הכסף מאשר רצון ילדיו.אהבות ילדיואינן רלונטיות עבורו.
יש גם בת לויה-אלנה מניסטינה-מצו סופרן מצוייןשמתחתנת עם מנדוזה כך שהכל מסתדר על הצד הטוב ביותר באושר ועושר
כאשר כולם שמחים ומאושרים.
בסופו של דבר האהבה מנצחת ונערכות שלושחתונות.
במחזה המקורי ישנה נימה של אנטישמיות ומנדוזה מוצגבאור לא חיובי ביותר בעוד שבהפקה זו הסממן היחידי המזכיר את מוצאו של מנדוזה הנההכיפה על ראשו שבהתחלה בולטת בצבע הלבן שלה ולאחר מכן מוחלפת בשחורה שכמעט ולאנראית בהתחשב בשערותיו השחורות של מנדוזה.אין זו אופרה שיש בה אריות מפורסמות והרציטטיבים הםבעצם דו שיח מושר.
המוסיקה אמנם לא מוכרת אך נעימה ,מלודית שאין אפשרותלזכור ולחזור עליה בתום ההופעה.למרות זאת אישית מעדיף אני את הבלטים שלו על האופרותשלו.
המרכיב הישראלי-תזמורת האופרה-רשל"צ הוכנה היטב ע"יהמנצח וולף גורליק שהנו המנצח והמנהל המוסיקלי של בית האופרה סטניסלבסקי מעל ל17שנה.הוא ניצח באלגנטיות בשקט ושלוה והכין את התזמורת בצורה טובה מאוד.
היא ניגנה מעולה תוך תיאום מלא עם הזמרים והמקהלהכאשר בשום שלב היא לא כיסתה את הזמרים או מישהו מהם.נגינתה היתה מאוד נקיה והורגשהחדוות הנגינה של המבצעים.בהפקה זו לא מספיקה שירה יפה בלבד אלא צריך גם כושרמשחק וכולם הצטיינו גם בכך.
כל הזמרים ללא יוצא מהכלל שרו היטב.כאשר נשאל הבמאיהיכן מוצאים את כל הזמרים הללו שיודעים גם לשחק הוא ענה שלא מוצאים אותם אלא מיצריםאותם במדינה...בתפקיד האבא -דון גרום שיחק ויאצסלב ווינרובסקי בעלהקול החם והנעים,בתפקיד פרדיננד-דימיטרי זואב,לואיזה- הבת היתה מריה פקהר,דוןאנטוניו-אלכסי דולגוב,קלרה-אירינה ושצ'נקו,מנדוזה-דימיטרי סטפנוביץ שהרשים עם הבאסשלו ובתפקיד הפסל-אנדרטה-דון קרלוס-יבגני פוליקנין שיחד עם ווינרובסקי הנם בעליהתואר המכובד-"אמן העם של רוסיה"(קרי בריה"מ)
בנוסף הופיעו עוד מקהלה מצויינת ורביםאחרים .יפה עושה האופרה שמעלה מפעם לפעם אופרה מיוחדת,לאמוכרת, שונה מהאופרות הידועות ובצורה זו מאפשרת לנו לראות אופרות שלא רואים כליום.זה היה נסיון מענין בגיוון רפרטואר האופרה.
זאת אופרה שיש בה הרבה חן,יופי,רעננות,צבעוניותונעורים, כאשר אפשר לומר שהמערכה השניה מענינת יותר,פעלתנית יותר,עשירה יותרומשעשעת והומוריסטית יותר.לראות או לא לראות:חזיון יפה,תוסס,התרחשויות רבות ללאקשר עם העלילה ,מוסיקה וביצוע טובים מאוד,אופרה מלאת חיים והנאה שונהמ
ההנאה מהאופרות שאנו רגילים לראות אך לא פחותהממנה.
נכתב על ידי elybikoret-אלי ליאון ,11/5/2010 18:01