אנימציה ממוחשבת
אנימציה ממוחשבת הוא תחום ספציפי של הנפשה בתוך תחום נרחב הרבה יותר של גרפיקה ממוחשבת. תחום האנימציה (הנפשה, בעברית) זכה לתפנית משמעותית בזכות המצאת המחשב והתפתחות הגרפיקה הממוחשבת ובכך הפך כל תהליך סרטי האנימציה למתקדם יותר מבחינה טכנולוגית וככזה גם למציאותי, מוחשי ומרשים הרבה יותר.
באמצעות הגרפיקה הממוחשבת הופכת המציאות הדמיונית הנבראת בסרט האנימציה למוחשית הרבה יותר עקב יכולות טכנולוגיות מתקדמות של המחשב שלא היו ניתנות לביצוע בתקופת ההנפשה הידנית אז ציורו כל הציורים שהרכיבו את האנימציה ביד אדם.
האנימציה הממוחשבת מתבססת מבחינה טכנולוגית על אותם עקרונות מסורתיים של האנימציה הידנית (זו שמזוהה בעיקר עם יוצרים ידועים כוולט דיסני אשר בראשית ימיו צייר את כל סרטיו באופן ידני). האנימציה הידנית מושתת על ציור שורת ציורים כאשר כל ציור שונה ממשנהו באופן קל ובעת הרצת הציורים במהירות נוצרת אשליה אופטית של תנועה. על מנת ליצור ציורים שיונפשו יש לציירם כך שכל שניית סרט תהיה מורכבת מ-24 תמונות שונות לפחות (כיום גם לעיתים מצוירים 30 ציורים שונים לשניית סרט אחת).
המחשב מאפשר להפיק את אותם ציורים בעלי הבדלים דקים ביתר קלות כאשר הוא משתמש ביכולותיו הטכנולוגיות המאפשרות לאנימטורים להכתיב לו מספר הנחיות כלליות לגבי הדמויות המצוירות והמחשב משלים בעצמו את התנועה שלהם מצד לצד וממקום למקום.
בעקבות הטכנולוגיה הלכה והתפתחה גם האנימציה הממוחשבת והפכה להיות אנימציה תלת-מימדית. ככזו האיורים הפכו להיות מוחשיים יותר והאנימטורים החלו לתת הנחיות למחשב להניע את הדמויות והאובייקטים התלת-מימדים על מערכת צירים תלת-מימדים הכוללת גם עומק. לצד השיטה המסורתית לאנימציה ממוחשבת התפתחו שיטות נוספות לאנימציה כמו שיטת ה- Motion Capture - שיטה בה שחקן אנושי לובש חליפה מיוחדת המורכבת מחיישנים שיודעים לתרגם את תנועותיו האנושיות לפקודות מחשב שלאחר מכן ניתנות ל"הלבשה" על אובייקטים ממוחשבים שאוירו בידי האנימטורים.
שיטה אחרת היא שיטת "אנימציה של תמונות מפתח" בה האנימטור מגדיר למחשב מספר נקודות ציון בהן האובייקט המצויר צריך להופיע על ציר זמן, קובע מדדי אור וזווית המצלמה והמחשב בעצמו יוצר ומשלים את האנימציה בכללותה.
שיטה נוספת ומתקדמת לא פחות היא שיטת הסימולציה, בה האני מטורים מזינים למחשב מספר פקודות פיזיקאליות המושתתות על חוקים פיזיקאליים כמו כוח המשיכה או הכוח הצנטריפוגאלי ומגדירים שיחולו על האובייקטים הטכנולוגים. באופן הזה מאפשרים האנימטורים לאובייקטים המצוירים להתנהג באופן טבעי כאילו היו "חיים" בעולם המציאותי. באופן הזה מתאפשרת הדמיה מציאותית של פרוות בעלי חיים, תנועה של שיבולים ברוח, התנועעות של גופים במרחב וכד'.
שיטת האנימציה הממוחשבת הולכת ותופסת נתח נכבד בתעשיית הסרטים ותוכנות משחקים ממוחשבים. כיום כל האנימציה בה משתמשים האנימטורים לסרטים משחקי מחשב בייתים או משחקים ברשת האינטרנט היא אנימציה תלת ממדית המיוצרת על ידי מחשב. כיום כמעט ולא מאוירים סרטי אנימציה באופן ידני מאחר ובאופן פרדוקסאלי סרט שצויר ביד, שפעם היה סמל לאנימציה איכותית, הפך להיות סמל למשהו פסה, ישן ולא מספיק ריאליסטי.
לא מאמינים? נסו לצפות בסרט קלאסי של וולט דיסני שראיתם בצעירותכם (שלגיה, בת-הים הקטנה, עליסה בארץ הפלאות, פיטר פן ואחרים) ופתאום תגלו שהסרטים הללו ממש לא מרשימים כמו פעם. האנימציה הדו-ממדית בהם מחווירה לעומת פלאי הטכנולוגיה של האנימציה הממוחשבת התלת-ממדית וכל שנותר מהם הוא בעיקר רסיסי זיכרונות וגעגועים לילדות- אך באשר לאנימציה, הם נותרו הרחק מאחור ביחס לפלאי האנימציה הממוחשבת התלת-ממדית המודרנית.