על 3 דברים משפחתו של ניסים ציוני לא מוותרת:הבישולים, הגיטרות ונחלת בנימין
מידי סוף שבוע של פעילות בעמותה, אני מחכה לשלושה דברים מרכזיים אשר נותנים לי את החמצן ואת הכוח להרים עוד פרויקטים של הקטנת פערי העוני. הדבר הראשון הינו הטיול המשפחתי המסורתי כל שישי בצוהרים עם בני משפחתי בשוק של נחלת בנימין.אנו מסתובבים ומטיילים, מתפעלים מהריחות, מהאווירה, אוהבים לרכוש פריטים קטנים כמו ידיות, שלטים לכניסה לבית,ציורים, תיליונים,עבודות יד של אומנים, שרשראות ועוד. כאשר אנו מסתובבים אני אוהב לפגוש שם גם את מירי אלוני ורואה אותה שרה, מתפעל מכשרונה האדיר, נזכר בימים בהם שיתפנו פעולה בהצגות בעבר ומחכה לראותה שבה וכובשת את הבימות בישראל.
בחלק השני אני הולך לשחק עם החברים כדורגל בחוף פרישמן גורדון ונזכר בימיי כמציל בחוף ובזמנים בהם הייתי מציל אנשים אשר נכנסו ושחו גם כאשר היה דגל שחור. עם חלק מהאנשים שהצלתי אני שומר קשר עד עצם היום הזה
. בחלק השלישי הוא המרכזי הינה ארוחת ליל שישי המסורתי עם בני המשפחה. לחלק הזה אין תחליף ולא הייתי מוותר עליו בעד שום הון שבעולם התבשילים האותנטים של אשתי היפה והמדהימה, התבשילים של כלתי, הנגינה בגיטרות, הצחוקים, המתנות לילדים הקטנים. בשביל זה שווה לחיות כך אני חש וזאת גם הסיבה שאני פועל שבכל בית ובית בישראל תהיה האפשרות לאכול, לשיר , לנגן, ןלצחוק בימי שישי.תוספת חשובה למשפחתי הינה אשת בני כלתי המדהימה, אשר גם בני משפחתה הפכו לחלק בלתי נפרד מבני משפחתי. בפורים האחרון כלתי אף אירחה את כולנו ובקבלת פנים נהדרת ומטעמים משובחים ציינו את יום הולדתה של אשתי שחל ב-27 לפברואר. האווירה בין שתי המשפחות כה קרובה עד שאנו מחליפים בינינו בגדים, מתכונים ובדיחות.