|
רבות מהוראותיו של חוק המקרקעין עוסקות בהסדרת אינטראקציות בין פרטים אשר היותם בעלי זכויות ביחידת קניין משותפת (דירה, מגרש וכד') יצרה ביניהם שיתוף (לרוב מאולץ). ברם, הוראות אחרות בחוק מסדירות דווקא את דרכי הפירוק של אותו שיתוף.
נשאלת השאלה האם פירוקו של השיתוף יכול להעשות רק על ידי השותפים עצמם או גם על ידי צדדים זרים למקרקעין וכנגד רצון השותפים?
למאמר המלא...
|
|
חוק המכר (דירות) התשל"ג- 1973 (להלן:"חוק המכר") הוא חוק צרכני הנועד להגן על רוכשי דירות בשל מעמדם הנחות ביחס למוכר בעניין כוח המיקוח והיכולת להבין את תנאי החוזה ולשקול את כדאיות העסקה. נהוג ליישם את החוק על עסקאות של דירות חדשות הנרכשות מקבלנים. ברם, מתברר כי הוראות החוק עשויות לחול גם על מוכר שאיננו קבלן.
למאמר המלא...
|
|
הבית המשותף הנו מעין יצור כלאיים המשלב בין זכויות קנייניות "טהורות" שיש לבעלי הדירות בדירותיהם הפרטיות, לבין זכויותיהם המוגבלות ברכוש המשותף (חצר, חדר מדרגות, גג וכד').
מתוך מורכבות זו מתעוררות מחלוקות רבות שעניינן אופן השימוש שעושים דיירי הבניין ברכוש המשותף.
למאמר המלא...
|
|
חוק המכר (דירות) התשל"ג- 1973 (להלן:"החוק") מגן על זכויות הרוכש ומטיל על הקבלן אחריות ל"אי התאמות" שהתגלו בממכר במהלך תקופת הבדק (שמשכה 1-7 שנים ממועד המסירה בהתאם לאופי הליקוי) ותקופת האחריות (שמשכה שלוש שנים מתום תקופת הבדק). האם אחריותו של הקבלן חלה גם לאחר חלוף התקופות הללו?
למאמר המלא...
|
|
רבות נכתב ודובר בתופעת עבריינות הבניה (המתבטאת בעיקר בביצוע בניה ללא קבלת היתר, תוך הפרת הוראותיו הברורות של חוק התכנון והבניה) ובצורך למגרה באמצעות פסיקה דווקנית של בתי המשפט ואכיפה בלתי מתפשרת על ידי הרשויות. ברם, דומה כי גישה בלתי אחידה של בתי המשפט ואכיפה מועטה מרחיקים את קיצה של התופעה.
למאמר המלא...
|
|
עמלת התווך היא "הוצאה נלוות" לעסקת המכר עצמה והיא נקבעת ב"הסכם תווך" הנחתם בין מזמין התווך (הרוכש או המוכר) לבין המתווך. האם זכאי מתווך לעמלת תיווך גם כאשר עסקת המכר בוטלה?
למאמר המלא...
|
|
מה מעמדו של אדם המחזיק בפועל במקרקעין במשך שנים רבות (בידיעת בעלי המקרקעין), אך אין בידו הסכם המעניק לו זכות מוגדרת כגון זכות שכירות, חכירה וכד'? מעמדו של הנ"ל קרוי "בר רשות". מעמד בר הרשות איננו בבחינת זכות במקרקעין, אך הוא עשוי לשמש טענת הגנה טובה עבור המחזיק כנגד טענות של הסגת גבול הנטענות על ידי בעל המקרקעין.
למאמר המלא...
|
|
מה מעמדו של אדם המחזיק בפועל במקרקעין במשך שנים רבות (בידיעת בעלי המקרקעין), אך אין בידו הסכם המעניק לו זכות מוגדרת כגון זכות שכירות, חכירה וכד'? מעמדו של הנ"ל קרוי "בר רשות". מעמד בר הרשות איננו בבחינת זכות במקרקעין, אך הוא עשוי לשמש טענת הגנה טובה עבור המחזיק כנגד טענות של הסגת גבול הנטענות על ידי בעל המקרקעין.
למאמר המלא...
|
|
לא אחת נוצר מצב בו אחד השותפים מבקש לעשות שימוש בלעדי במקרקעין בהסכמת השותפים האחרים (מצב זה מתרחש למשל כאשר אחד השותפים מבקש להתגורר בנכס המשותף בעוד השותפים האחרים מתגוררים במקומות אחרים ואינם מתנגדים לכך). אך מה הדין מקום בו לא קיימת הסכמה בין השותפים?
האם בן זוג שעוזב דירת מגורים המשותפת לו ולבן/בת זוגו עקב סכסוך או פרידה זכאי לקבל מבן הזוג הנותר בדירה דמי שימוש ראויים?
למאמר המלא...
|
|
ככלל, זיקת הנאה יכול שתוענק על ידי בעל המקרקעין לנהנה יחיד או לקבוצה מוגדרת של בני אדם או אפילו לטובת הציבור כולו, היא קיימת לתקופה בלתי מוגבלת וביטולה מצריך פניה לערכאות ואפשרי רק בתנאים מסוימים הקבועים בחוק.
ברם, זיקת הנאה עשויה להתהוות גם בדרך אחרת הקרויה בחוק המקרקעין "זיקה מכח השנים". החוק קובע, כי מי שהשתמש בזכות הראויה להוות זיקת הנאה (באופן גלוי לעין וללא התנגדות בעל המקרקעין) במשך תקופה של שלושים שנים רצופות, רכש זיקת הנאה והוא זכאי לדרוש את רישומה.
למאמר המלא...
|