|
במרבית המקרים מובאים התנאים הנדרשים מהמועמד לצורך קבלתו לחברות בהוראות התקנון, כאשר התנאי הרווח הינו, כי על המועמד להוכיח, כי הינו בעל "אופי טוב", דבר הנעשה באמצעות קבלת חוות דעת גרפולוגית או קיומן של מבדקים אישיים במכוני התאמה.
למאמר המלא...
|
|
לא ניתן ללמוד על חברותו של המושב בתנובה מכח התנהגות בהתאם לתקנה 2א', שכן המדובר בתקנה שהינה רלבנטית כאשר לשני הצדדים יש כוונה ליצור בינהם יחסי חברות, דבר אשר לא ניתן להילמד מהתנהגותו של המושב עסקינן אשר הביע את רצונו בכתב, לפרוש מחברותו בתנובה ואף פדה את כל מניותיו
למאמר המלא...
|
|
גם כאשר חבר אגודה אינו מתגורר במושב או בכפר, אין הוא מאבד באורח אוטומטי את חברותו באגודה, על אחת כמה וכמה, כאשר המשיבים המשיכו להתגורר באגודה. זאת ועוד, גם אם היו מתקיימים התנאים המצדיקים את פקיעת חברותם של המשיבים באגודה, הרי על האגודה היה לקיים דיון שבו יתאפשר למשיבים לטעון את טענותיהם ולקבל החלטה בהתאם.
למאמר המלא...
|
|
כאשר בית משפט מתרשם, כי "קיימת אי נוחות מהאופן בו נערכה השומה", יש להורות על מינויו של שמאי נוסף שיגיש חוות דעת שמאית חדשה בנוגע לשווי הלולים, וזאת מבלי לפסול את חוות דעתו של השמאי הראשון. בהחלטה זו, הרחיב והגמיש בית המשפט את יכולתם של צדדים לתקוף חוות דעת המוגשת ע"י עד מומחה דוגמת שמאי, הגם שזה מונה ע"י בית המשפט, ולמעשה איפשר את התערבותו של בית המשפט, גם כשאין המדובר במקרים חריגים וקיצוניים, בהם פעל השמאי.
למאמר המלא...
|
|
מעמדו של הבן הממשיך הוא כשל עוף מוזר שכן למרות שמעמדו של הבן לאחר מינויו הינו חבר אגודה מן המניין, בפועל, הזכויות במשק יועברו לבן הממשיך רק לאחר פטירת הוריו, כך שלהורים קיימת אפשרות לחזור בהם מההתחייבות כלפי הבן, בהתקיימם של תנאים מסויימים, בכל עת במהלך חייהם.
למאמר המלא...
|
|
אין לראות את הודעת התשלום מאת מינהל מקרקעי ישראל "כגזירת שמיים" אשר אינה ניתנת לשינוי ולסתירה, ויש לבחון באופן מקצועי את השומה ועל בסיס אלו נתונים ניתנה, על מנת לדעת כיצד יש לפעול ובאלו דרכים להפחיתה.
בדיקה מקצועית של שומת דמי ההסכמה בידי עו"ד המתמחה בכך, כרוכה אומנם בהוצאות ובתשלום כספים נוספים (אגרות, שכ"ט עו"ד, שמאות נגדית וכד'), אולם בסופו של דבר, היא עשויה להביא להפחתה משמעותית בתשלום הסופי שיידרש מאת המוכר, ובכך לחסוך לו כספים רבים.
למאמר המלא...
|
|
תביעת המינהל צודקת אך בלתי מוצדקת" (ובכך מניח בית המשפט את היסודות לפסק דין יצירתי אשר יוצק פרשנות חדשה להסכמי המשבצת הנחתמים בין המושב למינהל), שכן לדעת בית המשפט אין המדובר בעבריינים "לשמהּ", אלא בחקלאים מבוגרים מאוד אשר אין באפשרותם להתמיד בעבודה חקלאית, ודוחק-השעה וחוסר אפשרות אובייקטיבית להתפרנס, הוא שהביאם להשכרת שטחיהם לצדדים שלישיים לצורך מחייה מנימלית מדמי השכירות.
למאמר המלא...
|
|
נראה, כי ההזנחה הפושעת של הרשויות במציאת מקורות חלופיים ומשלימים למי הגשמים, דוגמת הקמת מתקני התפלה למי קולחין, והסחבת הננקטת בביצועם של פרויקטים מסוג זה משך שנים כה רבות, היא אשר הביאה את רשות המים לנקוט בצעדים קיצוניים ונואשים שתכליתם לתת מענה מיידי לטווח קצר לבעיית המחסור במים בה ניצבת מדינת ישראל, באמצעות גלגול הבעיה לפתחם של החקלאיים כמי אשר אמורים לשאת באופן בלעדי בתוצאות משבר המים.
למאמר המלא...
|
|
רוכשים רבים אינם מודעים לכך, כי קיומו של שימוש חורג בשטח המשק עשוי למנוע מהם מלקבל את הלוואת המשכנתא, ומלרשום את המשכנתא בספרי ממ"י. וכי מינהל מקרקעי ישראל אינו חייב להסכים לרישום משכנתא על קרקע שנחכרה ממנו, אם נעשה בה שימוש חורג. זאת, משום שהשימוש החורג מהווה הפרה של תנאי ההתקשרות עם המינהל.
למאמר המלא...
|
|
רוכשים תמימים אשר אינם מודעים לסבך הפרוצדורלי בלקיחת הלוואת משכנתא לרכישתו של משק חקלאי במושב, מסתפקים בבדיקה פשוטה בסניף הבנק, בה נאמר להם ברוב המקרים, כי נתוניהם הפיננסיים מאפשרים להם קבלת הלוואת משכנתא, אולם בפועל, בבואם לפתוח תיק משכנתא בסניף הבנק ולאחר העברת הבקשה לאישור הנהלת הבנק, מוערמים על הרוכשים קשיים רבים, אשר אינם מאפשרים להם לעמוד בלוח הזמנים שנקבע בהסכם, ולא אחת כלל לא מאושרת להם הלוואת המשכנתא.
למאמר המלא...
|