מאמרים בנושא יהדות

אמר רבי נחמן מברסלב - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סו - ויהי נא פי שנים ברוחך אלי וכל מה שהדבר הנחשק גדול ביותר, המניעה יותר גדולה כי יש חשק וחושק ונחשק דהינו האדם החושק והדבר הנחשק והחשק שחושקין לדבר הנחשק וכפי מעלת הנחשק כן צריך להיות גדל החשק ועל כן כשהנחשק גדול מאד נמצא שצריך שיהיה לו חשק גדול מאד אזי יש לו מניעה גדולה ביותר שעל ידי זה החשק גדול ביותר כי כל מה שהמניעה יותר גדול החשק מתגבר ביותר כנ"ל ... והנה הכלל, שכל המניעות הם רק בשביל החשק כדי שעל ידי זה יהיה לו חשק גדול ביותר כנ"ל ועל כן כשאדם חושק ביותר בודאי יוכל לעשות הדבר ויוכל להוציאו ...

- חיי מוהר"ן - פא - סיפורים חדשים מעשה במלך אחד שבנה לעצמו פלטין וקרא לשני אנשים וצוה אותם שיצירו את הפלטין שלו וחלק להם את הפלטין לשני חלקים. הינו שמחצה הפלטין יהיה מטל על האחד לצירו ומחצה השני יהיה מטל על השני לצירו. וקבע להם זמן שעד אותו הזמן מחיבים הם לצירו והלכו להם אלו השני אנשים. והלך אחד מהם ויגע וטרח מאד ולמד עצמו זאת האמנות של ציור וכיור היטב היטב עד שציר את חלקו שהיה מטל עליו בציור יפה ונפלא מאד. וציר שם חיות ועופות וכיוצא בזה בציורים נפלאים ונאים מאד. והשני לא שם אל לבו גזרת המלך ולא עסק בזה כלל. וכאשר הגיע סמוך לזמן המגבל שהיו צריכין ...

רבי נחמן מברסלב מבאר (לגבי ראש השנה שלו) כי בענייני מסירות נפש, על הצדיק להורות לאדם לא למסור את נפשו. אך על האדם למסור את נפשו. לכאורה, אנוס רחמנא פתריה. אז מדוע למסור את נפשו ? נא להשיב לפי התורה הזאת בעניין החשק חושק והנחשק. כיצד התורה הנ"ל קשורה לעניין המסירות נפש ? ובעניין משה רבנו. כיצד ומדוע ארץ ישראל היא בחינת ראש השנה של רבי נחמן מברסלב. וכיצד משה היה צריך לפעול בעניין הכניסה לארץ מבחינת המסירות נפש. * באותו עניין: הציטוט המקורי וגם למדנו כמה צריכין לחזק לשבר המניעות מדבר שבקדשה בפרט המניעות מלהיות על ראש השנה שצריכים לשברם ביותר ולהיות ...

כאן - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יב - תהלה לדוד ובעוד מקומות מובא כי בתורה ובעצות של הצדיק יש גם סם חיים וגם סם המוות. והדבר הזה הכרחי לקיום העולם. כי אם התורה של הצדיק הייתה כולה שם החיים בלבד, לא היה קיום לעולם. והכרחי הדבר שהתורה של הצדיק יהיה בה גם סם חיים וגם סם המוות, כדי לתת חיות לעולם. והפירוש הוא כי כל העצות והתורות של הצדיק כולן מעורבות טוב ורע. דהיינו כל עצה ועצה וכל דיבור ודיבור וכל תורה ותורה וכל מילה ומילה של הצדיק, כולם מעורבים טוב ורע, דהיינו שלכולם יש פירוש טוב ופירוש רע. וההשגה של הצדיק עצמו והמקום שממנו הוא מושך את התורות שלו, ...

שאלה: הבנתי שבתורת רבי נחמן יש המון הפכים, שעל האדם פשוט להאמין בהם. רציתי לשאול, איך בדיוק אפשר להאמין ב 2 הפכים, כיצד זה מסתדר בשכל האנושי ? תשובה: בדבריו של רבי נחמן לא באמת קיימים הפכים, אלא קיימים דברים מאוד עמוקים שרק מחמת השכל הקטן של האדם הם רק נראים כהפכים. העניין הוא כדלקמן: באפשרותו של האדם להאמין גם בשני הפכים, כל זמן שהוא לא מבין את מה שהוא מאמין. מי שבאמת מבין את מה שהוא מאמין בו, והאמונה שלו הופכת לשכל, אצל אדם כזה זה בלתי אפשרי להמשיך לקבל את 2 ההפכים בבת אחת. ואז אחרי שהאדם מגיע למצב שבו הוא חייב להכריע בין ההפכים, בסופו של דבר ...

. ועכשיו נבאר את התורה - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ג - אקרוקתא הנה מי ששומע נגינה ממנגן רשע קשה לו לעבודת הבורא. = כי כל העולם הזה הוא בחינת ניגון. ומי שאינו רואה את השי"ת בכל דבר, ממילא נעשה אצלו בחינת ניגון רשע ורע. ועל ידי זה הוא לא זוכה לעבוד את השי"ת. וכששומע ממנגן כשר והגון, אזי טוב לו כמו שיתבאר = היינו כאשר בחינת הניגון של האדם היא תקינה, על ידי זה טוב לו. וכמובא שניגון טוב הוא כאשר האדם מברר את הרוח הטובה מהרוח הרעה, דהיינו כאשר האדם רואה את הטוב שיש בכל דבר. ראה בהרחבה כאן כי הנה קול הנגינה נמשכת מן הצפרים = הציפורים הם המוחין של האדם ...

בהמשך למה שהתבאר כאן שמהשאלות של החלל הפנוי אי אפשר לצאת מהן על ידי שכל בשום אופן, יחד עם זאת אם כבר נפלת לשם, עליך לדעת כי יש רק עוד תקנה אחת ויחידה לצאת משם. והיא על ידי שתיקה. שתיקה היינו שהאדם שותק ולא מנסה להכריח את עצמו למצוא תשובה עם השכל, שזו בחינת שתיקה. ועל ידי זה ורק על ידי זה, אפשר לצאת גם מהחלל הפנוי ללא שום פגע. ולכן אמר השי"ת למשה "שתוק כך עלה במחשבה", כי על ידי השתיקה עושים עליית עולמות, כמובא כאן - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רלד - ספורי מעשיות מצדיקים הוא דבר גדול מאד ואז זוכה לתירוץ על הקושיות הנ"ל. וראה בעניין הזה גם כאן - ליקוטי ...

שאלה: אשמח לדעת מה דעתו של רבי נחמן לגבי העניין הזה של תורה ותפילה. מי מהם גדול יותר ומדוע ? תשובה: עניין זה הוא די מורכב, אך ננסה להשיב בפשיטות. ראשית יש להקדים ולומר, כי מצד האמת באמת, אין שום הבדל בין תורה לתפילה. כי בשורש של התורה והתפילה הכל אחד ממש, ואין שום הבדל בין תורה לתפילה. יחד עם זאת, מאחר שהאדם אינו נמצא בשורש של התורה ושל התפילה, אלא הוא לומד תורה ומתפלל בצורה מאוד נמוכה ומגושמת, מכאן מתחילים לנבוע החילוקים שבין תורה לתפילה. אצל צדיק אמיתי באמת, שנכלל באין סוף לגמרי, אצלו התורה והתפילה הם בחינה אחת. מדוע ? כי אצלו התורה שלו היא תורת ...