פסיקת בתי המשפט קבעה, כי עצם ההכרה בבן כ"בן ממשיך" אינה מעניקה לבן זה זכויות קנייניות במשק. זכות זו מוסדרת במסגרת ההסדרים שבין הבן להוריו – אם במסגרת הענקת הזכות בחיי הוריו ואם במסגרת הענקתן של הזכויות לאחר פטירת הוריו.
ברור, כי מינויו של בן ממשיך בנחלה, שלא בדרך האמורה בתקנה 3א' לתקנות האגודות השיתופיות אינה קיימת.
למאמר המלא...
|
יתרונה של הלוואה זו הינה בכך שהיא מאפשרת לבעלי המשק החקלאי להמשיך ולהיות בעלי הזכויות בבית מגוריהם, למשך כל ימי חייהם, ולהמשיך להתגורר במשק כל זמן שהם מעוניינים בכך, ולהנות מעליית ערך המשק, דבר המאפשר ליהנות מרווחה כלכלית ללא התחייבות לתשלומים וללא חשש מקנסות או מפינוי עד למועד הרצוי.
למאמר המלא...
|
הסמכות לדון במחלוקת בין האגודה לבנים הממשיכים, נתונה לבית המשפט ולא תתברר במסגרת הליכי בוררות שכן מדובר בזכות לקבלת נחלה במושב במעמד של "בר רשות" ואין מבוקש להצהיר על זכות בעלות או זכות חכירה לדורות.
למאמר המלא...
|
מינויו של "בן ממשיך" במשק והכתרתו של הבן כיורש כבר בחיי ההורים, דבר הנעשה ללא הסכמת האחים ו/או ללא ידיעתם, כמוהו כהענקת כתונת פסים לאותו בן, כשמעליה מתנוססת כתובת המצהירה, כי אכן זה הוא הבן המועדף על פני יתר האחים.
למאמר המלא...
|
העברת הזכויות במשק חקלאי מכח צוואה ו/או מכח צו ירושה, אינה כרוכה בתשלום מיידי של מס, כך שניתן להעביר את הזכויות במשק וללא שהדבר מצריך דיווח העסקה לרשויות המס.
אולם, תכנון מראש של חלוקת הירושה בעודם של ההורים בחיים, עשוי להביא לחסכון כספי ולהימנעות מחובת תשלום מס בגין העברת הזכויות במשק.
למאמר המלא...
|
השימוש הרווח במונח "מינוי בן ממשיך" במושבים, טומן בחובו הבדלים רבים באשר לסוג המינוי, טיבו של המינוי ותוקף המינוי, כאשר פעמים רבות נעשה המינוי ע"י צדדים שונים ולא בהתאם להוראות ההסכם החל באגודה, דבר העשוי להביא להטעיית המתיישבים ובני משפחתם הסבורים, כי פעלו למינויו של בן ממשיך במשק כפי הנדרש, כאשר בפועל אין למינוי כל תוקף משפטי מחייב.
למאמר המלא...
|
השימוש המגוון הנעשה בשנים האחרונות בשטחי המשק החקלאי ע"י חברי המושבים, במטרה ליצור הכנסות חלופיות ונוספות על אלו אשר היו נהוגות בעבר ואשר נבעו מהפעלתו ועיבודו של המשק החקלאי בלבד, הביא לפעילות ענפה של השכרת מבנים ושטחים חקלאיים לצורכי מסחר ואחסנה במושבים, פעילות אשר לא תמיד מתיישבת עם הגדרת המינוחים המשפטיים המופיעים בהסכם המשבצת עליו חתומה האגודה השיתופית עם מינהל מקרקעי ישראל.
למאמר המלא...
|
כל גורם המעורב בהעסקתו של עובד והמפיק ממנה הנאה חומרית, ובמיוחד מקום שבו מדובר בעובד זר, המצוי בעמדת נחיתות, יש להטיל עליו אחריות רחבה, עד כדי העברת האחריות לחברת כח האדם אשר היתה מעורבת בהבאתם של העובדים ארצה, באופן בו רואים את החברה כמעסיקתם של העובדים בנוסף למעסיק שהעסיקם בפועל במשק, ולכל הפחות כנושאת באחריות במשותף לתשלומים המגיעים להם.
למאמר המלא...
|
במרבית המקרים מובאים התנאים הנדרשים מהמועמד לצורך קבלתו לחברות בהוראות התקנון, כאשר התנאי הרווח הינו, כי על המועמד להוכיח, כי הינו בעל "אופי טוב", דבר הנעשה באמצעות קבלת חוות דעת גרפולוגית או קיומן של מבדקים אישיים במכוני התאמה.
למאמר המלא...
|
לא ניתן ללמוד על חברותו של המושב בתנובה מכח התנהגות בהתאם לתקנה 2א', שכן המדובר בתקנה שהינה רלבנטית כאשר לשני הצדדים יש כוונה ליצור בינהם יחסי חברות, דבר אשר לא ניתן להילמד מהתנהגותו של המושב עסקינן אשר הביע את רצונו בכתב, לפרוש מחברותו בתנובה ואף פדה את כל מניותיו
למאמר המלא...
|