|
השנה שחלפה, השנה שתבוא
כשמתחילה שנה חדשה, כולם עוסקים בסיכומים. חושבים על השנה שהיתה ועל זו שתבוא, ומכוונים לכך שהשנה שתבוא תהיה טובה יותר. אז איך היתה השנה שלכם, ומה אתם מאחלים לעצמכם לשנה הבאה? כיוונים וטיפים תוכלו למצוא במאמר הבא.
למאמר המלא...
|
|
מעשה טוב – מעשה שיוצא מהלב
אלונה לא היתה מסופקת. היא עבדה מהבית, כמעט לא ראתה אנשים והתקשורת היחידה כמעט שהיתה לה היתה עם אמא שלה, עם בעלה ("האיש שלי", כפי שקראה לו) ועם שלושת ילדיה. היו לה חברות בעבר, אבל היא לא הצליחה לשמור איתן על קשר. כולן נעלמו, בלי שום סיבה נראית לעין, והיא הרגישה שזה משהו בה, שלא מאפשר לה להיות מי שהיא היתה רוצה – אישה שמחייכת רוב הזמן, מוקפת חברים, ושיכולה להגיד בפה מלא, שהיא אוהבת את החיים.
למאמר המלא...
|
|
כשאנחנו בשעת משבר, לפעמים הדבר שאנחנו הכי צריכים הוא חיבוק. כשאנחנו שמחים, אין ספק שזה נחמד לשמוח לבד, אבל, ממש כמו שאומר השיר, כששמחים בשניים – זה נחמד כפליים. כמובן שהחיבוק צריך להיות מהלב והשמחה צריכה להיות אמיתית ולא מעושה, כי אחרת האפקט הרצוי לא מושג, ונשארת הרגשה של אכזבה והחמצה. איך יודעים איזו סביבה היא תומכת באמת ומאיזו סביבה כדאי להתרחק? על כל זאת ועוד במאמר שלפניכם.
למאמר המלא...
|
|
על אהבת חינם ושנאת חינם
הרבה פעמים שומעים את המושגים "אהבת חינם" ו"שנאת חינם", בעיקר כשמתרחש אירוע מסוים על רקע אפליה או בימים הסמוכים לתשעה באב – היום בו מתאבלים על חורבנם של בית המקדש הראשון ובית המקדש השני.
השיח של טרום תשעה באב עוסק בשנאת חינם בשל העובדה כי על פי המסורת היהודית – בית המקדש השני נחרב בשל שנאת חינם ששררה בין פלגים שונים ביהדות, והתקווה היא שבמקומה של השנאה הזאת תשרור בין אנשים אהבת חינם – אהבה שאינה תלויה בדבר, אשר תביא לימים יפים יותר.
למאמר המלא...
|
|
החיים הטרופים שלנו לא נותנים לנו את האופציה לעשות פסק זמן מהחיים
לעצור ולהפיק לקחים
אנו רוצים להספיק כמה שיותר ...
ולעיתים אנו קורסים תחת העומס
איך שנגמר הסיפור ישר מצאתי אהבה חדשה
או "יומיים אחרי הפיטורים כבר הייתי בעבודה אחרת" – נשמע מוכר
כשאנחנו לא עוצרים בין אירוע לאירוע כדי לבחון-
מה קרה
למה זה קרה?
איך זה קרה?
ואנחנו ממהרים לאירוע הבא
אין לנו זמן לעבד את המידע שצברנו
אין לנו זמן לזהות את המכנה המשותף , או את הדפוס
ואז הדפוס חוזר, כי בעצם אצלנו שום דבר לא השתנה
ומהר מאד אופס.. אנחנו בפלונטר חדש?
למאמר המלא...
|
|
החיים הטרופים שלנו לא נותנים לנו את האופציה לעשות פסק זמן מהחיים
לעצור ולהפיק לקחים
אנו רוצים להספיק כמה שיותר ...
ולעיתים אנו קורסים תחת העומס
איך שנגמר הסיפור ישר מצאתי אהבה חדשה
או "יומיים אחרי הפיטורים כבר הייתי בעבודה אחרת" – נשמע מוכר
כשאנחנו לא עוצרים בין אירוע לאירוע כדי לבחון-
מה קרה
למה זה קרה?
איך זה קרה?
ואנחנו ממהרים לאירוע הבא
אין לנו זמן לעבד את המידע שצברנו
אין לנו זמן לזהות את המכנה המשותף , או את הדפוס
ואז הדפוס חוזר, כי בעצם אצלנו שום דבר לא השתנה
ומהר מאד אופס.. אנחנו בפלונטר חדש?
למאמר המלא...
|
|
חלק מהאנשים נולדו עם צורך גבוה בריגושים חלק גדול נהיו כאלה.
במיוחד בדור שלנו , כאשר אנחנו רוצים תוצאות מהירות וסיפוק מיידי , הכל חייב לקרות כאן, עכשיו ומייד. " הוא גורם לי לאהוב את עצמי"... " אף אחד לא מעניין אותי כמוהו"-
את אומרת לעצמך. אולי זה נכון אבל מה עם המחיר?.
לרוב המחיר הוא מערכת יחסים סוערת, מלאה עליות ומורדות, מריבות והתפייסויות שמעלות את מפלס הריגוש המיידי אבל שואבות ממך את האנרגיה בטווח בינוני ורחוק .
ועוד לפני ששמת לב...
אופס ... את שקועה עמוק בתוך הפלונטר...
למאמר המלא...
|
|
באנו לעולם הזה כדי לחיות את החיים במלואם, ליהנות מהעשייה היום יומית שלנו ולקבל כל יום כמתנה ענקית. באנו לעולם הזה עם ארגז כלים – כישורים ומיומנויות שפיתחנו, כישרונות מולדים, חלומות, שאיפות.
למאמר המלא...
|
|
מונוטוניות זו לא מילה גסה אבל איפה שיש מונוטוניות, אין שם חיים, אין שם אנרגיה, זרימה. בהגדרה של המילון מונוטוניות הכוונה למשהו מעייף וזה אכן כך. הסיבה שיצאת מההרצאה כי הדיבור של המרצה היה מונוטוני ומעייף נורא!
למאמר המלא...
|
|
אם אנחנו מנהלים חיים מונוטוניים כאשר כל יום חוזר על עצמו, מה שקורה לנו שאנחנו נכנסים למצב של שגרה, של חוסר משמעות, של חוסר צמיחה והתפתחות. הרבה פעמים מצב של שגרה מלווה ברגשות כמו תסכול, דיכאון, כעס ועצבים – בגלל אותה השגרה המשעממת.
למאמר המלא...
|