הפרשה מעוררת בנו את ההבנה של חשיבותם של דיני המשפטים. היא פותחת בעבד עברי ומראה לנו איך לעשות סדר נכון בבריאה, בחיינו, בנפשנו ואיך לצאת ממצב של עבד למצב של בן חורין המצוי בשמחה
למאמר המלא...
|
בפרשה זאת ניתנות עשר מכות מצרים הראשונות. פרעה לומד שעור ואנחנו ביחד איתו, לומדים על גילוי ההשגחה, גילוי האור של הבורא בעולם, בפרטי פרטים, לומדים ביחד איך כל אחד יכול לצאת מהמצרים הפרטית שלו.
למאמר המלא...
|
במסגרת טיוטת חוק ההסדרים 2013-2014, או בשמה המלא - הצעת החוק לשינוי סדרי עדיפות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013-2014) התשע"ג - 2013, הוצע לתקן את סעיף 5(5) לפקודת מס הכנסה בנושא חברת משלח יד זרה (חמי"ז).
למאמר המלא...
|
התופעה של יבוא מקביל הולכת ומתפשטת בארצנו. מותגים רבים מיובאים לא רק דרך היבואן הבלעדי/הרשמי, אלא גם באמצעות יבואנים אחרים.
מבחינת הצרכן, כל עוד מדובר במוצרים מקוריים ולא מזויפים, התופעה של יבוא מקביל היא מבורכת, שכן היא מעודדת את התחרות ומביאה להורדת מחירים.
יחד עם זאת, הצרכן בדרך כלל חש פחות בטוח שמדובר במוצר מקורי, כאשר הוא רוכש אותו מיבוא מקביל.
למאמר המלא...
|
לאחרונה, הכריע בית המשפט המחוזי בירושלים כי מוצר אלכוהולי שיוצר בישראל, יסווג כ"משקה אלכוהולי אחר" החייב במס קניה בשיעור 45%, ודחה את טענת היצרן המקומי כי מדובר ביין, הפטור ממס קניה.
למאמר המלא...
|
לאור הפניות הרבות עקב הפרסומים בתקשורת ("יובל המבולבל") חשוב להבין את ההשלכות של דיווח למע"מ על בסיס מזומן.
בחודש יוני 2011 יצא תיקון מס' 41 לחוק המאפשר לעסקים נותני שירותים עם מחזור הכנסות של עד 15 מיליון ₪, לדווח למע"מ על בסיס מזומן בעת קבלת התמורה.
החידוש בחוק הינו לגבי נותני שירות חל כבר מיוני 2011.
למאמר המלא...
|
|
כיום, בעולם הגלובלי, כמעט כל חברה קטנה כגדולה, מבקשת להרחיב את פעילותה אל מחוץ לגבולות המדינה. החלטה אסטרטגית כאמור, מחייבת הערכות מקדימה, במסגרתה יש לשקול את מלוא ההיבטים הרלוונטיים.
כך לדוגמא, ייתכן שפעילות במדינה X תעשה באמצעות הקמת חברה נוספת במדינה Y או באמצעות החברה הישראלית וסניף מקומי במדינת היעד.
כך, מעבר לשיקולים פיננסיים – כלכליים, שיווקיים ולוגיסטיים, קיימים גם שיקולים משפטיים, רגולטורים ומיסויים כבדי משקל.
למאמר המלא...
|
לאחרונה, דחה בית המשפט המחוזי מרכז את תביעת המרכז לעיצוב הבית "Dan Design Center" מבני ברק, כנגד המרכז המתחרה מראשון לציון, ששמו "One Design Center".
"דן דיזיין סנטר" טען כי למרות שלא רשם סימן מסחר, הרי שהוא פועל שנים רבות תחת שם זה, והלקוחות מזהים את השם הנ"ל עמו, ולכן, טען כי הוא זכאי להגנה כ"סימן מסחר מוכר היטב".
בית המשפט דחה טענה זו ולמעשה אפשר למרכז המתחרה להמשיך ולפעול תחת השם שנבחר
למאמר המלא...
|
בסכסוכים העוסקים בסחר בינלאומי והכוללים צדדים ממדינות שונות, מתעוררת תמיד שאלת מקום השיפוט, כלומר- בית המשפט של איזו מדינה יהיה מוסמך לדון בסכסוך.
כל צד, מטבע הדברים, מבקש להגן על עצמו ולשם כך, בדרך כלל, טוען כי בית המשפט במדינתו הוא המוסמך לדון בסכסוך, ומדוע בית המשפט של המדינה השנייה, אינו מוסמך לדון או לא ראוי שידון בכך.
למאמר המלא...
|