|
רוב חיי תפסתי את עצמי כאדם שלוו, נינוח, מגיב לחיים בשאלות, בסקרנות. לא ממש ידעתי כעס מה הוא. מקסימום הגבתי ברוגז, רוגז רגיל אשר במקרים קיצוניים נמשך כמה שעות
למאמר המלא...
|
|
אישה לא ממהרת להחזיר את חירותה עם הסוהר הוא חבר,ידיד נפש וגם הוא מסר את מפתח חירותו בידיה...אישה אוהבת את האהבה-עד שהאהבה גובה ממנה תשלום דמים...עד שהיא מתישה אותה,מוחקת את אישיותה...עד שהקורבן מוחק את נשמתה.
למאמר המלא...
|