|
לא לדעת - מה טוב ב*לא* לדעת?: כפי שהתבאר, ידיעת הדבר מאפשרת לאדם להתחבר אל הדבר. כאשר האדם יודע איזה דבר, על ידי זה הוא מתחבר אליו, מכיל אותו, ומרגיש איתו אחדות ואהבה. והשאלה היא, מה טוב בלא לדעת? והתשובה היא כי חוסר ידיעה, היא שלמות הידיעה. כי ידיעה פירושו הגדרה. כדי לדעת משהו, לשם כך צריך להגדיר אותו בצורה נכונה. וכאשר האדם מבין את כל ההגדרות של הדבר, על ידי זה הוא יודע אותו. והנה, כל הדברים בשורשם הם אחד. וכל הדברים הם צורות שונות של הדבר שאינו מוגדר. האין סוף פירושו, חוסר ...
למאמר המלא...
|
|
אימון אישי / קאוצינג / יעוץ - איך *לקבל* עצות בצורה נכונה?: אימון אישי. קאוצ'ינג. יעוץ. כשם שצריך לדעת לתת עצות, כך צריך גם לדעת לקבל עצות. כי האדם יכול לקבל עצות בצורה לא נכונה, ולטעות. והאדם יכול לקבל עצות נכונות, ולהבין אותן בצורה לא נכונה. והאדם יכול גם לקבל עצות לא נכונות ולא מדויקות, אבל כן להפיק מהן את המיטב ולהפיק מהן תועלת. והשאלה היא, איך לקבל עצות בצורה נכונה? והתשובה היא, כי הדרך לקבל עצות בצורה נכונה, היא על ידי זה שהאדם מסתכל על השכל שיש בכל דבר. כי בכל דבר בעולם ...
למאמר המלא...
|
|
שיפוט עצמי - אל תדון את חברך, עד שתגיע למקומו!: אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו, משמעותו היא שאסור לו לאדם לשפוט ולדון את חברו, עד שהוא לא יהיה במצב שבו חברו נמצא. כי כאשר האדם שופט את חברו, הרי שהוא שופט את חברו, רק לפי מה שהוא יודע על חברו. אך האדם לא באמת יודע ולא באמת מבין את מה שעובר על חברו, ואף אחד לא באמת יכול להיכנס למחשבה של חברו, ולכן על האדם לא לשפוט את חברו. וברמה המעשית, בוודאי שהאדם כן צריך לשפוט את חברו. כי האדם כן צריך שתהיה לו יכולת שיפוט כלשהי, לדעת להתרחק מאנשים רעים ולד ...
למאמר המלא...
|
|
לחשוב. מחשבות. ישנם בני אדם שמעדיפים שלא לחשוב. ישנם בני אדם שעבורם לחשוב נדמה כעונש. מדוע ? תשובה: גם ברצון שלא לחשוב קיימת נקודת האמת. האמת היא שאם האדם לא היה חושב בכלל, הרי שלא היה יכול להיות לו שום רע. כי מי שאינו יודע דבר, הרי שאין לו שום שאלה / קושיא / תלונה וכולי. אלא מה ? שברמה המעשית כל בני האדם חושבים כל הזמן. גם מי שנדמה לו שהוא לא אוהב לחשוב, בפועל כל הזמן הוא חושב. האדם כל הזמן (גם תוך כדי שינה) חושב על ה"אני" שלו ועל המציאות. על מה הוא רוצה, מה להחליט, מה היה, מה יהיה, איך לעשות טוב יותר, איך לא לעשות טוב פחות וכיו"ב. האדם כל הזמן ...
למאמר המלא...
|
|
לחץ. מתח נפשי. רוגע. סבלנות. מהי מהותו של הלחץ ? ואיך להימנע ממנו ? לחץ נובע מפחד. כאשר האדם מפחד שיקרה משהו שלא כרצונו, הוא נכנס ללחץ. לחץ = ביטוי של פחד. כמו כן לחץ = חוסר ידיעה. ככל שהאדם יודע טוב יותר מה הן האלטרנטיבות שלו, כך הוא פחות בלחץ. ככל שהאדם יודע בצורה ברורה יותר, מה בדיוק כדאי לו לעשות = פחות לחץ. ככל שהאדם יודע בצורה וודאית יותר, כיצד המעשים שלו ישפיעו על הצלחת המשימה = פחות לחץ. אם האדם יודע בוודאות כיצד יסתיים האירוע ומה תהיה התוצאה הסופית = רוגע = שקט נפשי = אין לחץ. לחץ = חוסר ידיעה. רוגע / שקט נפשי = ידיעה. כדי להירגע על האדם ...
למאמר המלא...
|
|
לוגיקה. הוכחות לוגיות. הוכחה לוגית. בעיית האינדוקציה.טאוטולוגיה. עקרון / כלל השלישי מן הנמנע. מתמטיקה. פילוסופיה של המתמטיקה. אקסיומות. פורמליזם. לוגיציזם. אינטואיציוניזם. משפטי האי שלמות של קורט גדל. קונסיסטנטיות. עקביות. להוכיח דבר והיפוכו. אקסיומה. מובן מאליו. נקודת מוצא. הוכחה ישירה. הוכחה באינדוקציה. הוכחה בדרך השלילה. מושגים מונגדים. אינדוקציה. דדוקציה. פילוסופיה. מהי מהותן של הוכחות לוגיות ? ומהו חסרונן ? כפי שכבר התבאר (כאן), האמת האמיתית והמלאה של המציאות, אינה זקוקה להוכחה, מאחר שכאשר מבינים אותה, רואים שהיא הייתה ידועה מאז ומעולם ושאין ...
למאמר המלא...
|
|
להתפשר. לוותר. מהו הצד החיובי שבלא להתפשר ולא לוותר ? מתי כן ומתי לא להתפשר ולוותר ? הצד החיובי שבלא להתפשר הוא הרצון להגיע אל השלמות. על מה לוותר ולהתפשר ועל מה לא ? על המהות אסור לוותר ואסור להתפשר. על המעטפת והצורה החיצונית אסור להתעקש אלא צריך לוותר ולהתעלם. מהות = עיקר = לא להתפשר = לא לוותר = להתעקש = שלמות. חיצוניות = טפל = להתפשר = לוותר = לא להתעקש = שלמות. מי שמתפשר על דברים מהותיים בחיים, לעולם לא יגיע אל השלמות האישית שלו. על האדם לדעת כי לא חייבים להתפשר על שום דבר, מותר להתעקש על הכל. להתעקש על המהות של הכל. לא על המעטפת החיצונית. ...
למאמר המלא...
|
|
שכל. גבולות השכל. לדעת הכל. מהו המקסימום שהשכל האנושי יכול לדעת ? תשובה: המקסימום שהאני והשכל של האדם יכול לדעת, זה את המהות של ה"אני" עצמו. הסבר: ניקח כל ידיעה באשר היא שאותה יודע האדם. נשאל: מי יודע את הידיעה הזאת ? תשובה: ה"אני" של האדם, הוא זה שיודע את הידיעה. היינו כל השאלות נשאלות על ידי ה"אני", וגם כל התשובות מגיעות מה"אני". ומאחר שכל התשובות האפשריות שאותן יכול לדעת האדם, מגיעות מתוך ה"אני" עצמו, ממילא זה אומר שסך כל הידע שאותו יכול לדעת ה"אני", כבר קיים בתוך ה"אני". ה"אני" לא יכול לדעת דבר שנמצא מחוצה לו, אא"כ הוא יכנס לתוכו כדי שיהיה ...
למאמר המלא...
|
|
לדעת שהכל טוב. לדעת שהכל טוב = שלמות רגשית. כל זמן שהאדם אינו יודע בידיעה מלאה ושלמה שהכל טוב, הרי שהוא תמיד ירגיש חסר. לא משנה מה יהיה לאדם, הוא תמיד ימשיך לרצות. או לרצות שיהיה לו טוב יותר, או לרצות שלא יהיה לו פחות טוב. בכל מקרה, תחושת החסר והרצון התמידי תמיד ימשיכו להציק לאדם, גם אם יהיה לו את כל מה שהוא רוצה. רצון = חסר >
למאמר המלא...
|
|
לדעת או לא לדעת. מה טוב יותר ? מי שיתבונן בעניין יראה כי אין שום הבדל מהותי בין לדעת הכל לבין לא לדעת שום דבר. ההבדל היחיד המהותי הוא, האם הידיעה / חוסר הידיעה היא בשלמות או שלא. הסבר: כל הצרות של האדם נובעות לא משום שהוא יודע ולא משום שהוא לא יודע. הצרות נובעות משום שהוא יודע חלקית. מי שיודע הכל = מבין כל דבר = יודע את הסיבה של כל דבר = מבין את הטוב שבכל דבר = מאושר בשלמות. וגם מי שאינו יודע שום דבר = אין לו בעיה / ספק בשום דבר = מאושר בשלמות. הבעיות נוצרות אך ורק בגלל ידיעה שאינה שלמה. כאשר הידיעה של האדם היא חלקית בלבד, הדבר הזה יוצר אצלו קונפליקטים ...
למאמר המלא...
|