|
המאמר דן בהבדלים בין כתיבת חזון מתוך הכרת הייעוד לבין ההבדלים מתוך אי הכרה זו.
למאמר המלא...
|
|
כמה פעמים רציתם לעשות שינוי משמעותי בחייכם וויתרתם, כיוון שאנשים מסביבכם אמרו לכם ש"זה מסוכן מדי"?!
לעזוב עבודה יציבה ומסודרת... להעז לשנות כיוון מקצועי... להתחיל ללמוד משהו חדש בגיל מבוגר.. לשלב עבודה נוספת וכו' וכו'.
למאמר המלא...
|
|
כשאדם נמצא בשבי, הוא נמצא במקום שבו נשללת ממנו הבחירה. נשלל ממנו החופש ללא רצונו. כל מקום בחיים שלנו שאנחנו מוצאים את עצמנו נטולי בחירה הוא בעצם סוג של שבי בעבורנו. רובינו נמצאים לפחות בסוג אחד של שבי. וחלקנו אפילו בכמה וכמה. אנחנו יכולים להיות שבויים בידי היצרים שחנו, התאוות, הפחדים, הרגשות, ההרגלים, הדפוסים, הכעס, ההתמכרויות, הסודות שלנו ועוד ועוד. כל אחד והשבי האישי שלו.
למאמר המלא...
|
|
על מנת לאפשר לשמחה להיות חלק אינטגרלי מהחיים שלנו. אנחנו חייבים להסיר את האיום שאנחנו חשים על הקיום שלנו. בין אם זה איום קיומי, רגשי או חברתי. אנחנו חייבים לצאת מחוויית ההישרדות ולהתחבר חזרה ללב שלנו.
למאמר המלא...
|
|
אתם מסכימים לעצמכם בפורים לשחרר שליטה ולהשתטות? מסכימים לעצמכם לשמוח באמת מכל הלב? בפורים יש לנו את הלגיטימציה לשחרר את משקולת החשיבות העצמית שאנחנו עוטים על עצמנו באופן קבע ולאפשר לחלק הילדי, לחלק השמח, הספונטני ומלא האהבה שבתוכנו להתבטא קצת יותר בחופשיות ממה שאנחנו מאפשרים לו בדרך כלל.
למאמר המלא...
|
|
גאווה זה לא מצב טבעי ובריא. אף אחד מאיתנו לא נולד נגוע בגאווה. נולדנו מהותיים בעלי דימוי עצמי תקין. כאשר אנחנו לא מרגישים בעלי ערך פנימי, כאשר אנחנו לא מרגישים חשובים מתחילה להתפתח אצלנו חשיבות עצמית. וגאווה מתפתחת כאשר אנחנו מנסים לשמר את החשיבות העצמית שאנחנו נושאים על עצמנו.
למאמר המלא...
|
|
החיים של מצליחן מנוהלים מהניסיון להוכיח לעצמו ולסביבה שהוא ראוי ובעל ערך. בתור ילד, הוא לא חווה ביטחון בערך של ההורים שלו כלפיו. הוא לא מספיק קיבל את החוויה שהוא ראוי ובעל ערך בגלל מה שהוא. ולכן, בבגרותו הוא הופך את הסביבה למעין ההורים שלו – ומנסה בכל דרך אפשרית להוכיח לכולם כמה הוא שווה. הוא מנסה להרשים את האחרים ולהשיג את הערכתם.
למאמר המלא...
|
|
כאשר קיים פער בין הגיל הרגשי שלנו לגיל הכרונולוגי שלנו יהיו פעמים שהתגובות שלנו יהיו תגובות של ילדים קטנים ולא של אנשים בוגרים. אם אני מתבגר כרונולוגית ולא מתבגר רגשית, נוצר בתוכי פיצול. כאשר התפקוד היומיומי שלי שנובע מהתדמית שלי הוא תפקוד של מבוגר והתפקוד הרגשי שלי שבו אני עדיין ילד קטן.
למאמר המלא...
|
|
התוקפנות שלנו מתפרצת בעיקר במצבים בהם אנחנו חשים נטישה או השפלה. כאשר סיטואציה מסוימת מעוררת בנו חוויה של דחייה, זלזול, ניצול או השפלה זה מציף בנו כאב פנימי ששוכן בנו עוד מהילדות שלנו והתגובה המיידית שלנו תתבטא בתוקפנות או באלימות.
למאמר המלא...
|
|
לפעמים נדמה שבמקום לנהל את יכולת הביטוי שלנו היא זאת שמנהלת אותנו. יש דברים שאנחנו היינו רוצים להיות מסוגלים לומר אך אנחנו פשוט לא מצליחים. ולפעמים אנחנו פשוט לא מצליחים לשתוק. להפסיק לדבר.
למאמר המלא...
|