המילה שֶׁלַח מספרת דרך משמעויותיה השונות – חנית, מקווה, ענף - את מיתוס הבריאה. בחנית שבידו ביקע האל את המים העזים והזידונים, מושב תנינים ופתנים, שעליהם יצא קצפו. ידו הקורנת אור, קַרְנַיִם מִיָּדוֹ לוֹ (חבקוק ג:ד), שבה חבוי מקור עוזו, האצילה על השלח מנגההּ. משנגעה החרב הבורקת במים וחצתה אותם בתווך העניקה להם, בתורהּ, מהזוהר האלוהי האצור בה ובטלה את מארתם ומרירותם. כך הפכו נחלי בליעל לפלג אלוהים.
למאמר המלא...
|
לפני כניסת בני ישראל לארצם, נשלחו המרגלים - נציג מכל שבט - לתור את הארץ. המרגלים נתבקשו לחפור את נקודות התורפה של הארץ על מנת לכבוש אותה בהמשך.
למאמר המלא...
|