הגישה הדומיננטית לפחות עד סוף המאה ה-20. המבליטה את חולשות הטבע האנושי ואת בעיית העדר הממשל (אנרכיה) והשפעתו על המציאות הפוליטית בינלאומית, מה ששולט זה עוצמה ואינטרסים. אנו רואים קשר בין פרדיגמות לרמות ניתוח, כי למשל הריאליסטים טוענים שההחלטות שלהם הם אוניברסאליות, הם חוזרות על עצמן לאורך של ההיסטוריה. ומכאן שזו גישה דטרמיניסטית, שמייחסת פחות חשיבות למנהיגים ולמדינה כגורמים חשובים ביחב"ל.
למאמר המלא...
|