כהורים, אנחנו יודעים שלא טוב שהילד ישמור בבטן, וברור לנו מדוע חשוב שהוא ידבר איתנו. לכן, מאז שהיה זאטוט, הסברנו לו מדוע ראוי שישתף אותנו במה שמטריד אותו, שאלנו אותו איך היה בגן ופתחנו צוהר שיאפשר לו לספר ולהיפתח. אבל למרות זאת, משום מה, כאשר אנחנו מרגישים שעובר עליו משהו, אנחנו לא מצליחים "להגיע" אליו ולגעת בו. סיפורם של דפנה וברק (השמות בדויים), שהגיעו להדרכת הורים בנושא, עשוי לשפוך אור על מה שקרה בדרך, שיצר פער בין מה שהתכוונתם ליצור בבית, לבין מה שקורה בפועל.
למאמר המלא...
|
רציתי להתקיף את מוחם של הצופים. רציתי ליצור ניגוד חריף בין האופן בו אני מציג את עצמי ("חולה נפש") לבין ההופעה הרהוטה, האינטליגנטית, הידענית והבוטחת שלי. רציתי שהצופים ישאלו את עצמם: "איך זה יכול להיות שהבחורצ'יק הזה הוא גם "חולה נפש" וגם נותן תצוגה כל כך מוצלחת לפני רבבות צופים, פעם אחר פעם?"
למאמר המלא...
|