ברוך ברמן כותב כי,אהבת דוד ויונתן היא יחידה במינה בכל המקרא כולו. זו אהבת נדבה, מסירות מוחלטת נטולת כל נגיעה אישית צרה. אהבתם מתוארת כ''אהבת נפש'', כזיקה נפשית, כצרור-חיים של אהבה: ''ונפש יהונתן נקשרה בנפש דוד ויאהבהו יהונתן כנפשו'' . דוד, בקינתו על יונתן, מתאר את אהבתם כשיא האהבה האנושית, הנעלה והנפלאה מכל אהבה. ההשוואה עם ''אהבת נשים'' מצביעה על האינטימיות האנושית העמוקה של אהבתם.
למאמר המלא...
|