|
כיום מתגוררים בארץ אנשים רבים שאינם יהודים אשר אין להם כל כוונה להתגייר. לבית הדין הרבני אין כל סמכות לגבי אנשים אלו. סמכותו של בית הדין הרבני חלה על אם שני בני הזוג הינם יהודים ובמידה והינם נשואים. כך גם אין לבית הדין הרבני סמכות לגבי ידועים בציבור.
למאמר המלא...
|
|
בזמן העלייה הגדולה והרצויה ממדינות חבר העמים עלו לארץ בראשית שנות התשעים של המאה הקודמת, יותר ממליון אנשים, חלקם לא יהודים. עלייה זו, של אזרחים רבים שאינם יהודים, התקיימה תודות לחוק השבות, שנותן אפשרות להגר לארץ ולקבל זכויות אזרחיות גם לבן הזוג, לילד ולהורה של יהודי, אפילו אם הם אינם יהודים.
למאמר המלא...
|
|
במקרה של נישואי תערובת, מכיוון ששני בני הזוג משתייכים לעדות דתיות שונות, אין לאף בית דין את הסמכות לדון במישרין בענייני המעמד האישי של הצדדים. עם זאת, חיקוק מנדטורי מסמיך את נשיא ביהמ"ש העליון להקנות סמכות לפי שיקול דעתו, לאחד מבתי הדין הדתיים או לבית המשפט האזרחי. הסדר דומה נקבע בחוק בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), תשכ"ט 1969.
למאמר המלא...
|