ארס הפרי האסור מתפשט בגופם של אדם וחוה כחומר מתסיס והשניים, טורפים מיוחמים שאינם יודעים שובע, מתהוללים כשדים פרועים עד אובדן חושים. לאחר מכן שוקע הזוג בתרדמה כבדה ורק כשהוא מתעורר מעלפונו ופוקח עיניו, אוחזת בו בושה על מעשיו.
למאמר המלא...
|
הפרשה מגלה לנו את החשיבות של הדור שלנו, דור "עיקבתא דמשיחא" ומדריכה אותנו כיצד עלינו לנהוג בזמן הזה. איך הכלי של שמחה מהוה נקודה חשובה בדרך העבודה הרוחנית השלימה ואיך הוא קשור לזכירת התכלית
למאמר המלא...
|
רוחו של אלוהים מונגדת לחושך על פני תהום. נחש החושך שחוח, רוח אלוהים המזהירה מרחפת מעל. אלוהים הכריע את הים, מחץ את רהב, דיכא את נחש הבריח. ברוחו התבהרו השמים. רהב, המתרהב, בשיכול אותיות, בהר, המתבהר. מכאן אנחנו למדים שהתרהבות מזוהה עם חשיכה. כוחות החושך הם אלה המורדים באלוהים. אך המרד דוכא. רוחו של אלוהים הפכה את החשוך והמתרהב לבהיר ולמזהיר.
למאמר המלא...
|
בפרשה זאת ניתנות עשר מכות מצרים הראשונות. פרעה לומד שעור ואנחנו ביחד איתו, לומדים על גילוי ההשגחה, גילוי האור של הבורא בעולם, בפרטי פרטים, לומדים ביחד איך כל אחד יכול לצאת מהמצרים הפרטית שלו.
למאמר המלא...
|
"ויקרא יעקב אל בניו ויאמר: האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים" (בראשית מט, א) "ביקש יעקב לגלות לבניו קץ הימין, ונסתלקה ממנו שכינה". (התלמוד. הסבר זה מעלה את השאלה המתבקשת:
למאמר המלא...
|
הפרשה אמנם טעונה בהרבה נושאים חשובים, כמו ברכת המזון והנחת תפילין, אבל משתי המילים הראשונות שלה, "וְהָיָה עֵקֶב", עולה לימוד מהותי ומעמיק לעבודה הרוחנית של כל אחד מאתנו החיים בדור הזה.
למאמר המלא...
|
גלגלי שבעת כוכבי הלכת הן שבע הספירות התחתונות, לפי הרמ"ק. על כל כוכב לכת מושל מלאך. שבעת כוכבי הלכת נוצרו על ידי אלה בשם אאורינומה, לפי מיתוס יווני קדום. על כל כוכב לכת שולט זוג טיטאנים. איזו הקבלה מפתיעה. האם שאבה תורת הספירות בקבלה היהודית ממיתולוגיות זרות?
למאמר המלא...
|
ערכי עולם האלילות מזוהים במקרא עם השאול, עם התהום, עם דרכי תוהו עקלקלות ואכזריות. עקלתון, עקוב, עקש, עכביש. בעברו האחד של המתרס - נחשי התוהו, המסתתרים במעמקי החושך, שלהם סוגדים עובדי האלילים, אורבים כמוהם לטרפם בעברו השני של המתרס - אלוהים בורא האור, סמל ליושר ולצדק, שנטה את הארץ כדי להושיב בה בני אדם זקופים, גלויים ומאירי פנים, כמוהו. .
למאמר המלא...
|
ערכי עולם האלילות מזוהים במקרא עם השאול, עם התהום, עם דרכי תוהו עקלקלות ואכזריות. עקלתון, עקוב, עקש, עכביש. בעברו האחד של המתרס - נחשי התוהו, המסתתרים במעמקי החושך, שלהם סוגדים עובדי האלילים, אורבים כמוהם לטרפם בעברו השני של המתרס - אלוהים בורא האור, סמל ליושר ולצדק, שנטה את הארץ כדי להושיב בה בני אדם זקופים, גלויים ומאירי פנים, כמוהו. .
למאמר המלא...
|
המילה מִקְוֶה, המורה על ברכת מים שקטה, היא גם מילה נרדפת ל-תִּקְוָה, בטחונו של המאמין בישועה שיביא לו אלוהים. לו לא היו המים מתכנסים ומצטמצמים בתוך עצמם, במצוות הבורא, היו הנחשולים הרעים והזידונים ממשיכים בהשתוללותם ומונעים את התגשמות הישועה. מכאן נבין את הקשר בין תקווה במובן קו, גבול, חוף לבין תקווה במובן ביטחון בישועת האל. מושג קו הגבול (חוט, חבל, קו, צו, הצרה, צמצום, כיבוד חוק, הימנעות מחטא) ומושג התקווה (ביטחון בישועה) כרוכים זה בזה באופן הדוק כי בלי נסיגת פרצי המים, ניתובם ותיחומם, הארץ הייתה נשארת מוצפת לנצח בלי כל סיכוי להופעת חיי אנוש.
למאמר המלא...
|