|
במאמרו, מסביר סמית את הביטוי "חובה לכאורה" כמצב בו לאדם כלשהו במצב מסוים יש חובה לכאורה לבצע פעולה מסוימת, וזאת רק כאשר יש סיבה מוסרית לאותו האדם לבצע את פעולה, עד שתהיה לו סיבה מוסרית שלא לעשות את הפעולה וסיבה זו תהיה חזקה לפחות כמו הסיבה שלו לבצע את הפעולה, ואז, אם הוא לא יבצע את הפעולה, הוא יהיה לא צודק. ניתן לומר כי התפישה המקובלת כיום היא חובת הציות באופן רך וכי חובה זו היא החובה לכאורה, דהיינו, חובה יחסית, שלא גוברת על כל אינטרס
למאמר המלא...
|
|
משוואת אקווינס מקבלת מצב לפיו יהיו מס' חוקים שלא עומדים בקנה אחד עם המשפט הטבעי אך בשל כך שכל מע' המשפט כן כפופה למשפט הטבעי אז יש חובה לציית מחשש שהמע' תאבד את יציבותה ותוקפה. אקווינס יוצר הבחנה בין חוק שאינו מוסרי ונוגד את החוק האלוהי ואסור לציית לו. לבין חוק שאינו מוסרי ונוגד את חוקי הטבע וצריך לציית לו במצב שבו המע' המשפטית אינה נוגדת בכלליות את חוקי הטבע ויש חשש ליציבות המע' (כמו כן חוקי הטבע נמוכים מחוקי האל).
למאמר המלא...
|
|
המשפט הטבעי סיפק את הצידוק המוסרי לקיומן של מערכות חברתיות ומשפטיות. הטענה הבסיסית הייתה שהמשפט מבוסס על איזשהו ערך עליון שאחד העקרונות המרכזיים בתוכו הוא עקרון התבונה (Reason). התומכים במשפט הטבעי טוענים שהאישור המוסרי למשפט הפוזיטיבי מגיע מערכים עליוניים של המשפט הטבעי. במילים אחרות, הגשר שמקשר בין ה"יש" ל"צריך להיות" הוא המשפט הטבעי.
למאמר המלא...
|