|
פעמים רבות, מגיעה לבית המשפט מחלוקת בין לקוח (יבואן או יצואן) לבין גורם בשרשרת הלוגיסטית של הובלת טובין לישראל (משלח, סוכן מכס), בקשר להתחשבנות הכספית הנוגעת להובלה.
למאמר המלא...
|
|
רשות המכס, כחלק מתפקידה השגרתי, מוסמכת על פי הדין לעכב שחרור של טובין- בין ביבוא ובין ביצוא, אם מתעורר אצלה חשד כי נעברה עבירה, כגון הצהרה כוזבת, אי הגשת מסמכים נדרשים, ועוד ועוד.
למאמר המלא...
|
|
כידוע, תביעות נגד מובילים אוויריים (חברות תעופה) ביחס לנזקים למטענים, כפופות לפי אמנות בינלאומיות (ורשה, מונטריאול) לתקופת התיישנות קצרה מאד של שנתיים מיום הגעת המטען (או מהיום שבו היה אמור המטען להגיע).
למאמר המלא...
|
|
כאשר מוגשת תביעה משפטית, נדרש התובע לשלוח את מסמכי התביעה במסירה אישית למקום מושבו של הנתבע, על מנת להזמינו להשיב לתביעה.
כידוע, כשמדובר בנושאים הנוגעים לסחר בינלאומי ושילוח של טובין, גורמים רבים הנוגעים לתביעה, כגון מוביל, משלח, ספק זר, אינם נמצאים בישראל.
במצב זה, נדרש התובע להוכיח לבית המשפט כי הסכסוך הוא בעל זיקה למדינת ישראל, על מנת שבית המשפט יקנה סמכות להזמין לדין בישראל את הנתבע הזר.
למאמר המלא...
|
|
התופעה של יבוא מקביל הולכת ומתפשטת בארצנו. מותגים רבים מיובאים לא רק דרך היבואן הבלעדי/הרשמי, אלא גם באמצעות יבואנים אחרים.
מבחינת הצרכן, כל עוד מדובר במוצרים מקוריים ולא מזויפים, התופעה של יבוא מקביל היא מבורכת, שכן היא מעודדת את התחרות ומביאה להורדת מחירים.
יחד עם זאת, הצרכן בדרך כלל חש פחות בטוח שמדובר במוצר מקורי, כאשר הוא רוכש אותו מיבוא מקביל.
למאמר המלא...
|
|
לאחרונה, הכריע בית המשפט המחוזי בירושלים כי מוצר אלכוהולי שיוצר בישראל, יסווג כ"משקה אלכוהולי אחר" החייב במס קניה בשיעור 45%, ודחה את טענת היצרן המקומי כי מדובר ביין, הפטור ממס קניה.
למאמר המלא...
|
|
לאור הפניות הרבות עקב הפרסומים בתקשורת ("יובל המבולבל") חשוב להבין את ההשלכות של דיווח למע"מ על בסיס מזומן.
בחודש יוני 2011 יצא תיקון מס' 41 לחוק המאפשר לעסקים נותני שירותים עם מחזור הכנסות של עד 15 מיליון ₪, לדווח למע"מ על בסיס מזומן בעת קבלת התמורה.
החידוש בחוק הינו לגבי נותני שירות חל כבר מיוני 2011.
למאמר המלא...
|
|
|
|
כיום, בעולם הגלובלי, כמעט כל חברה קטנה כגדולה, מבקשת להרחיב את פעילותה אל מחוץ לגבולות המדינה. החלטה אסטרטגית כאמור, מחייבת הערכות מקדימה, במסגרתה יש לשקול את מלוא ההיבטים הרלוונטיים.
כך לדוגמא, ייתכן שפעילות במדינה X תעשה באמצעות הקמת חברה נוספת במדינה Y או באמצעות החברה הישראלית וסניף מקומי במדינת היעד.
כך, מעבר לשיקולים פיננסיים – כלכליים, שיווקיים ולוגיסטיים, קיימים גם שיקולים משפטיים, רגולטורים ומיסויים כבדי משקל.
למאמר המלא...
|
|
לאחרונה, דחה בית המשפט המחוזי מרכז את תביעת המרכז לעיצוב הבית "Dan Design Center" מבני ברק, כנגד המרכז המתחרה מראשון לציון, ששמו "One Design Center".
"דן דיזיין סנטר" טען כי למרות שלא רשם סימן מסחר, הרי שהוא פועל שנים רבות תחת שם זה, והלקוחות מזהים את השם הנ"ל עמו, ולכן, טען כי הוא זכאי להגנה כ"סימן מסחר מוכר היטב".
בית המשפט דחה טענה זו ולמעשה אפשר למרכז המתחרה להמשיך ולפעול תחת השם שנבחר
למאמר המלא...
|