הליכוד – כמפלגה הגדולה ביותר נתנה גם את הדוגמא הטובה ביותר לבחירות דמוקרטיות.
גנץ, לפיד – כמפלגות נותנות דוגמא של תקנון סטליניסטי – לאמור אני אקבע, אני אנווט, אני אחליט.
למאמר המלא...
|
לפיד (18 מנדטים) מפיץ שמועות שהוא המועמד היחיד מול נתניהו (34 מנדטים).
לפיד מפיץ שמועות שאנשי נתניהו משתילים בתקשורת "פייק ניוז" לגביו ומפלגתו, והאחראי לכך נתניהו – ואז לפתע מתברר שמי שעומד מאחורי כל הקמפיין נגד לפיד – הוא אבי גבאי המחנה הציוני המזויף והצולל כלפי מטה.
המועמד גבאי (בקושי 10 מנדטים) מצהיר בשחצנות נוגעת ללב שהוא המועמד שיחליף את נתניהו והליכוד.
לזכותו יאמר – שיש לו חוש הומור וכבר מזמן לא צחקתי כל כך הרבה בזמן קצר ביותר.
למאמר המלא...
|
ארדואן משתולל – הרצון שלו לייצג את האיסלם הקיצוני שמוביל את המזרח התיכון החדש – מעביר אותו על דעתו.
הועדה לזכויות האזרח – הצבועה והמזויפת של האו"ם, שוב כשלה מוסרית, אך מנסה לתפוס מקום טוב בתקיפת ישראל ומקימה ועדת חקירה לחקר אירועי עזה – בנוסח ועדת גולדסטון.
אסור לישראל לשתף פעולה – עם הועדה פרט לגינויים וחרמות של הועדה ועל האו"ם שממנה יצאה הועדה.
למאמר המלא...
|
ביום הולדת 70 שנה למדינה – אפשר וצריך לעשות מאזן ביניים של החיוב והשלילה.
אסור לחיות בהרגשה שאנו חיים רק על החרב ואין אנו מקדישים זמן והשקעה גם בתחומים אחרים – אליהם הגענו להישגים רבים.
יש המגדירים את ההישגים – כניסים ויש בכך אלמנט מיסטי חיובי, שצריך לפתחו ולשלבו בערכים שאנו רוצים להנחיל לדור הקיים ואלה שיבואו.
למאמר המלא...
|
הנאום של נתניהו – באו"ם בחוצפה ישראלית, לא האו"ם ואומות העולם, יקבעו את גורל ישראל.
רק ישראל תקבע את גורל ועתידה.
88 סנטורים לאובמה תמוך בישראל בכל המסגרות.
העקרונות שהציג נתניהו בנאומו לגבי ישראל.
נאום ציוני – עם גאווה ישראלית וחוצפה בהתאם.
ההזמנה לאבו-מאזן – לבוא לכנסת הצהרה לעולם בלבד.
מירי רגב – והמשורר דרוויש.
למאמר המלא...
|