מדוע צריכים הסטודנטים למצא סיוע בכתיבה אקדמית מחוץ לכותלי האוניברסיטה?
למאמר המלא...
|
בתוך שלושה ימים כותבים את גוף העבודה. ושאר השבוע נשאר בכדי לקרוא את העבודה,לתקן, ולהוסיף הערות שוליים. איך לא להתפזר -אפשר בקלות למצוא את עצמנו טובעים בחומרים לקריאה.
למאמר המלא...
|
ל הסטודנטים בתחומי מדעי הרוח, מדעי החברה, מדעי הבריאות ותחומי הכלכלה למיניהם מתמודדים, כחלק עיקרי מהתואר, עם כתיבת עבודה סמינריונית.
המטלה הסמינריונית מגיעה בדרך כלל בשנה האחרונה לתואר. הקורס שבו אתם כותבים את העבודה הוא קורס עם נקודות זכות גבוהות מהרגיל. הציון בקורס הזה מורכב ברובו מציון העבודה, ויש מרצים שמעניקים ציון לכל הקורס רק על בסיס הציון בעבודה.
למאמר המלא...
|
כמו בפוסטים אחרים, מעניינת אותי מאוד הסוגיה של איזון בין רגש להיגיון בכתיבה. דווקא משום שהשפה הכתובה העסקית "חלשה" בהבעת רגשות, וכל הבעת רגשות בה נדונה לספקנות או לדקדקנות, חשוב לי לדייק, למצוא שיטות כדי להתקרב, כדי להתרחק, כדי להביע רגש וכדי לצמצם אותו, בבחינת "בואו נחזק את השריר החלש", של השפה הכתובה, כמובן.
למאמר המלא...
|
עריכה לשונית טובה אינה משכתבת את הטקסט שלכם אלא מבערת ממנו שגיאות ומשפרת את הניסוח. ברוב המקרים, גם אם אתם בטוחים בעברית שלכם, סביר להניח שיש עדיין מה לשפר. עורך מיומן עובד ביד דייקנית וזהירה המשמרת את רוחו של הכותב ואינה משנה כהוא זה את התוכן ואת משמעות הדברים. חשוב שהעורך יזכור שהוא אינו הכותב. אמנם הוא יכול להציע שינוי או להתלבט עם הכותב לגבי עובדות אלה ואחרות שנראות לו שגויות, אך המילה האחרונה והקובעת היא מילתו של הכותב.
למאמר המלא...
|