הוויכוח סביב "חקיקת ההתגברות" – השכיחה מהציבור והמבקרים את העקרונות הקלאסיים של הפרדת רשויות.
מקומו של בג"צ – במשולש השלטוני במדינה דמוקרטית נאורה, הוא להיות האלמנט המאזן בין הרשויות המחוקקת והמבצעת, אך בשום אופן לא מעליהן ולא שולט או מנהל אותן.
תפקידו הנכון, הקלאסי, ההיסטורי, הראוי במשולש הכוחות – הוא לשמור על איזון ולוודא שהרשויות כולן, כולל בג"צ יפעלו במסגרת ולטובת שלטון החוק.
משך השנים, בג"צ שכח מאין בא ולאן הוא צריך ללכת והחל לנהל או להשתלט על שלטון החוק, כאילו הוא המגן והמושיע הבלעדי.
למאמר המלא...
|
בבואנו לדון בסוגית הביקורת השיפוטית והפעלתה יש לבחון בתחילה את התפתחות הביקורת השיפוטית בעולם ובישראל ולהבין את בסיס התובנה של הביקורת השיפוטית בהתייחס לתקופה של לפני ואחרי חוקי היסוד תחת ההבחנה כי בישראל אין חוקה. רעיון הביקורת השיפוטית הגיעה לקידמת הבמה בדיון הציבורי לאחר מלחמת העולם השנייה.זהו אמצעי שניתפס אז כאחד הלקחים מעליית הנאציזם וכאחת הדרכים למניעת הישנותם של מקרים שכאלו עת משטרים טוטליטאריים שלטו בעולם וניצלו את החוקים הבעייתיים לשליטה במדינותיהם ובחלק מהעולם.
למאמר המלא...
|